My Story

פרק 3- אחד מהחבורה

"יש הרבה בנות, למה הם פאקינג באו אליי"

אז ככה, התעוררתי ב-6:30 בגלל אמא שלי..
אוף אני כלכך שונאת את מה שקרה למה דווקא לנו למה!! היינו טובים ביחד היה לי כיף איך שהייתי..

הלכתי לחדר של אמא שלי להביא מגבת, נכנסתי למקלחת ושתפתי את כל מה שהיה עלי, הסתכלתי למטה וראיתי דם הרבה דם.
מה קרה אתמול? אני לא זוכרת כלום!

יצאתי מהמקלחת הסתרקתי והתלבשתי לבצפר.
נעלי אולסטאר שחורות, מכנס גינס לבן עם קרעים, וחולצת בצפר שחורה.
התאפרתי קצת ויצאתי לבצפר ב-7:58 פעם ראשונה שיש לי עוד זמן.

משכתי את הזמן בללכת, לא היה אוטובוסים אז הליכה איטית ומיואשת לבצפר.

לא יודעת מה קרה אתמול אבל נורא כואב לי הרגל היד והבטן.

הגעתי לבצפר וראיתי את ה"חבורה" וויל בא לכיוון שלי וניסה לחבק אותי. דחפתי אותו וצרחתי עליו:

"מה אתה חושב שאתה עושה מפגר!!"

"לוקח אותך למסעדה היום בשמונה"

הוא יותר קבע משאל בשבילי.

"כלכך לא, מה אתה חושב שני הבובה שלך?" אמרתי לו והפנים שלי נהפכו לאדומות

"את תהיי הבובה שלי, נסיכה" הוא אמר בעודו מסתובב והולך.

הלכתי אל הלוקר שלי בצבע אדום הכי אהוב עלי.. פתחתי אותו וכל מה שהיה שם נפל עלי.

נפלתי על הרצפה עם הספרים עלי ומעל הספרים היה מכתב.

פתחתי את המכתב וניחשתי שזה מוויל אחרי מה שקרה.

"יפה שלי, תפגשי אותי בשמונה למטה מתחת לבית שלך, חסר לך שלא.
ממני וויל"

כלכך פחדתי ממנו והלחץ גרם לי לבכות.

רצתי מהר הכי שאני יכולה ונתקעתי במשהו מוצק ושרירי.

ניסיתי לפקוח את עייני אבל לא הצלחתי והתעלפתי.

~פלאשבק~

אחרי שראיתי את מה שהיה כתוב במחשב חשבתי לעצמי במילא יש לי חרא חיים עדיף לי למות כבר.

אמא שלי נכנסה לחדר ודיברה ודיברה ואפילו חפרה על זה שהיא שמחה בשבילי שלא כעסתי על מה שהיא עשתה לי ולאבא שלי.

היא עיצבנה אותי וצרחתי עליה

"את חושבת שככה פותרים דברים?! להפריד בינהםםם!!!"

"מתוקה שלי תרגעי הכל בסדר אני איתך ואני אשמור עליך לא צריך אבא אני פה"

"אני שונאת אותך אבא הוא הכי קרוב אלי ואתם התגרשםםם!! ואני לבד והבאתת אותוווו!! למהההה!! הבאתתת!! תבן זוננהה הזההה!!"

צעקתי וכמעט בכיתי אבל לא אני חזקה מזה.
היא נתנה לי סטירה ואמרה

"את לא תדברי אליו ככה את במילא לא שווה כלום את יכולה מידי ללכת לאבא שלך"

רצתי למקלחת מצאתי סכין גילוח שהיה בתוך הארון, חתכתי את הרגל שלי! את היד שלי! והבטן למטה!
אין לי מה לעשות בחיים יותר.

~סוף פלאשבק~

הרגשתי מים עלי ופקחתי את עייני וראיתי שאני לא בבצפר יותר.

שאלתי איפה אני וניסיתי לקום אבל רגליי היו קשורות יותר מידי חזק.

ראיתי מי זה אבל חזרתי לחלומות שלי ולכאב.