הוא בא לכיווני ומשך לי בחולצה כלפי מעלה כדי להוריד אותה..
התחלתי לצרוח עליו!!
"תפסייקקק!!!! בסדר!!!! זהוו לא צריך להתעצבן אני מורידה תירגע!!"
הוא חייך חיוך שכבר הגעיל אותי..
"יותר מהרר!!!"
הוא התקרב אלי מלטף את עורי ומנסה לחבק אותי כדי לפתוח את הסוגר של החזייה
"זוז!!! זה בסדר אני יכולה לבד!!"
התחלתי להתפשט וראיתי איך החברצ׳יק שלו מתחיל להתרומם לאט לאט..
ניסיתי להתעלם מזה וזה לא כלכך עזר רק גרם לי רצון להקיא..
הוא הסתכל במבט מרוצה..
הרמתי את ראשי כלפי מעלה ושתפתי את שיערי
"זהוו!! נגמר הזמןןן החוצההה!!!!!!"
הוא צרח והושיט לי את ידו שאני לא אפול חלילה..
"הוא עכשיו אתה מנסה לעזור לי"
מילמלתי לעצמי
יצאתי מהמקלחת ללא עזרה ובאתי לקחת את המגבת ממנו
הוא צחק והושיט את היד כלפי מעלה כדי שאקפוץ לקחת את זה
"תקפצי בשבילי!"
הוא צעק
התעצבנתי והתשייבתי על האסלה
"אני לא הולכת לקפוץ בשביל מגבת מצידי להשאר עירומה!"
הוא התקרב אלי ממשש לי את היד
ולחש
"את תקפצי אם לא..!!!"
ירדתי מהאסלה והתחלתי להקיא לתוכה
הוא התיישב לידי והתחיל לצעוק
"שמישהוווו יקראאא לרופאאאא!!!! רופאאאא מטומטםםם בואאא כבררררר"
הרופא נכנס והוא לחש לי באוזן
"אם קורה משהו קטן תצעקי ואני נכנס והורג אותו"
זה העביר לי צמרמורת בגופי, הוא שם עלי את המגבת ואמר עוד דבר אחד קטן
"רק לי מותר לראות אותך עירומה!"
התחלתי להקיא שוב והרופא התיישב לידי,
רציתי לראות עד כמה וויל אוהב אותי ודואג לי, חשבתי על זה הרבה אבל אני כלכך הולכת לצאת כלבה כאן.
אמרתי לרופא בלחש
"אני מצטערת"
הורדתי את המגבת ושמתי את ידיו של הרופא על החזה שלי כדאי שיראה כאילו הוא מנסה לעשות משהו..
"ווייייללל!!! הצילוווווו!!! הוא נוגע לי בציצייי תעזוורר לייי בבקשהההההה!!"
התחלתי לעשות הצגות של בכי
וכשוויל פתח את הדלת הוא ראה את מה שראה ופרצופו התמלא בזעם
"יבן זווונהההה!!!!!!!! תורייידדדד תייידדדדד!!!!!!"
הוא התקרב אליו ובעט בו, פיצץ לו את הפרצוף, שבר לו כמה צלעות וירה בו.
טיפות דם עפו עלי והתחלתי לבכות..
"את בסדר?"
הוא הרים אותי ולקח אותי לחדר שכנראה שלו..
הוא הושיב אותי על המיטה ופתח מגירה וניגב את הדם שהיה עלי עם מגבונים, הרגשתי כלכך רע ובצדק
"וויל?"
"מה יש?"
"אני יכולה לשאול שאלה?"
"את לא במצב של לשאול שאלות עכשיו אני יודע מה את עשית עם הרופא אבל בכל זאת הרגתי אותו כי חשבתי שזה ישמח אותך"
התחלתי לגמגם, הוא יצא מהחדר וניסיתי ללכת לכיוון הדלת אבל שוב פעם הברזל המחורבן ברגל שלי!!
התחלתי לבכות ובסופו של דבר נרדמתי
למחורת מוקדם בבוקר קמתי וראיתי את עצמי בתוך בריכה..
"בוקר טוב פרינססה שלי"
התחלתי שוב לגמגם או לפחות ליצור שאלה...
לא הלך לי..
תהנו מחלק ב'!!
YOU ARE READING
My Story
Romanceאני קנדל, קנדל ווטסון יש לי שיער חום עם עיניים ירוקות דבש ריסים ארוכות ושפתיים ורודות לא עבות ולא דקות . אני בת 17 כיתה י'ב שנה אחרונה סוףסוף אני נראת עדינה ויפה אז זהו שלא.. יש לי סיפור חיים ומאז מכנים אותי כ-'באד גירל' בבצפר. יש לי חברה הכי טובה...
