הבת של אליאנה

פרק 4

שני דפיקות קלות ורגועות היו בדלת, הבת של גברת סוזן הגיעה, אני רצתי לדלת, ליאל וליהי בצידי, רוני קראה ספר על הספה.
פתחתי את הדלת ומירי (הבת של גברת סוזן) מיד חיבקה אותי, "היי מה קורה?" מירי שאלה אותי, "סבבה, אמא שלך... כרגיל" עניתי, מירי הסתכלה לעבר החלון במבט עצוב, "חבל שהיא כזאתי...באמת חבל" היא אמרה לעצמה, היא עברה לחבק את ליאל, ואני עזרתי לה עם השקיות, ישבתי על הספה וחשבתי על גברת סוזן; היא תמיד הייתה כזאתי כעסנית? משהו קרה שהיא מטעצבנת בקלות?
מירי ישבה לידי וליהי בצד השני, ליאל ישבה ליד רוני והורידה לה את הספר מהפנים.
"טוב, הבאתי לכם כמה מתנות" מירי אמרה ופתחה שקית אחת, כולנו התביישנו ואמרנו כקול אחד "את לא היית חייבת" מירי צחקה ובאה להגיד משהו, הטלפון שלה צילצל, "סליחה, זאת אמא שלי" היא הצטערה וקמה ממקומה, היא הלכה לעבר החלון, "ממם?" היא אמרה, היה דממה, "לא, אני מיד באתי וסגרתי להם את הדלת ונעלתי" היא ענתה, אחרי שניה "באתי לפני... חמש דקות...?" היא אמרה, "לא, אמא אני אומרת לך הכל בסדר".
"טוב, יאלה אימוש, ביי, תהני עם חסן" היא ניתקה וחזרה לשבת.
"טוב איפה היינו?" מירי שאלה והסתכלה לשקיות, "אה נכון" היא אמרה והוציאה שמונה ספרים מהשקית הראשונה, "טוב, רוני, לבקשתך, הבאתי 4 ספרים, מתאימים לגיל, של למידה בכל הנושאים" מירי חזרה ונתנה לרוני 4 ספרים, "מתמטיקה, עברית, מדעים ואנגלית, הכל בספר אחד- מתאים לגיל 10" , בטח לכל אחד היה שונה, לגיל 11, לגיל 12 לגיל 14 וכמובן לגיל 10, מה שהיה ראשון.
"וספרים רגילים..." מירי אמרה, היא הביאה לליאל ספר, "הינה" היא אמרה, וחילקה ספרים לכולם, לי היא חילקה ספר של גאליס הנקרא "גאליס - הקיץ של רונה ודורי".
חיבקנו את מירי, "תודה" אמרנו, היא עברה לשקית השנייה, "טוב, מתנות הבאות..." מירי אמרה והוציאה מתנות מהשקית.
היה שם מלא טייסים שחורים, גל המכנסיים שלנו שחורות, פעם היה לכל אחת ממנו רק מכנס אחת, אבל מירי הביאה לנו חדשות, הסיבה שהכל אותו הדבר זה שגברת סוזן לא תגלה שאנחנו מקבלות מתנות ממירי.
היא חילקה לנו את הבגדים ומיד הדליקה את הטלוויזיה, זה היה על החדשות, "רגע אני רוצה לראות את זה" אמרה והסתכלנו בחדשות....