הבת של אליאנה

פרק 6

קמתי בבוקר ובדקתי בשעון... "12:55", שוב הוא תקוע, כמובן, בגלל שגברת סוזן לא רוצה לתקן, "למה לבזבז כסף עליכם?" היא תמיד אומרת.
ליהי ישנה בנחת וליאל ישבה במיטתה, מרוכזת בחלון המלוכלך והשבור שלנו.
בום! גברת סוזן נכנסה לחדר, מעיפה את הדלת פתוח.
ליהי התעוררה במהירות ובפחד, המסכנה, "היום קניתי לכן שמלות" צעקה, כאילו שבכלל לא בא לה לתת לנו שמלות, מוזר, היא אף פעם לא קונה לנו בגדים...
היא חילקה לנו שמלות, רוני, ראיתי שחסרה, השמלה שלי הייתה בצבע וורוד(איכס, אני לא סובלת ת׳צבע וורוד) עם נקודות לבנות, "ליאל! תעשי להן את השיער!" גברת סוזן צעקה, ליאל מילמלה "כן" וגברת סוזן יצאה מהחדר, תורקת את הדלת אחריה.
אהההה, אני יודעת! מישהו חשוב בא לראות אותנו אז היא רוצה להראות להם שאנחנו חמודות ומטפלים בנו 100% (בצורה טובה, אה)
כולנו הפנמו את הגב אחת לשנייה והתלבשנו, אשכרה אמרתי שאנחנו כמו אחיות,וגם זה לא שאנחנו מסתכלות אחת לשנייה אז, תירעגו...
ליאל עשתה לנו את השיער לשני צמות שוות בכל צעד, ליהי הייתה נראית מזה חמודה, יאוווווו!
ירי זה גברת סוזן הובילה אותנו לסלון והושיבה אותי ואת ליאל על הספה, ונתנה לנו ספרים, אני קראתי ספר לילדים לליהי וליאל כתבה בספר, שאמור להיות יומן...
היה דפיקה קלה בדלת וגברת סוזן קצה לדלת, שמעו את הדלת נפתח.
"שלום, את במקרה סוזן אוליביה כהן?" קול מאוד מוכר שאלה.
לא ידעתי מאיפה זה מוכר פשוט ידעתי... שאני מכירה ת׳קול הזה מאיפשהו, רק... מאיפה?
"כן, כן! עכשיו תיכנסי!" גברת סוזן אמרה בשמחה והובילה את הבנאדם הזה לסלון, הלב שלי דפק יותר מהר, שניהם נכנסו, ומיד ידעתי מי זאת...
הבגדים ה-מ-ו-ש-ל-מ-י-ם האילו, השיער היפה הזה.
זאת הייתה הכוכבת שלי, החיימשלי, האיידול שלי...
אליאנה תדהר