פרק 2// הניסיון

177 15 50
                                    

וויל הסתכל סביב חדר האורחים שלו, מנסה לייצב את נשימתו. הוא החל לייחל שאביו לא קיבל את הצעתה של המלכה לבסק להישאר ללון. הוא המשיך להביט בדלת, מצפה שאוקטביאן וחוליה של שומרים יפרצו

אלוהים, אתה צריך להירגע, נזף וויל. אבל הפחד שלו הפך להשתלט, עד שהוא וידא שהפגיון שלו נמצא בהישג יד לפני שהוא שוכב. במשך כמה שעות הוא בהה בתקרה, בלב דופק, לפני שלבסוף נרדם במקרה

☀️☀️☀️

וויל התעורר, הצרחות של מייקל צלצלו באוזניו. הוא הושיט את ידו בעיוורון אל הסכין שלו, אך הכריח את עצמו לעצור ולנשום עמוק. זה העבר. אתה בטוח עכשיו. אתה בסדר

הוא נשכב אחורה ולקח נשימה עמוקה - אבל ידיים אחזו בו, החזיקו אותו, מעמעמות את זעקתו. הוא נאבק, הושיט את ידו אל הסכין, אך היא נקטפה והוטמעה במזרן, סנטימטרים מראשו של וויל. פנים נראו בחזונו, רעולי פנים בבד כהה

"תהרוג אותו!" סינן קול ליד אוזנו של וויל. "תעשה את זה עכשיו!"

ישחרר הבזק של אור. המתנקשים צרחו. הוא זינק מהמיטה, יצר חבל של אור, והתפרץ לעבר אחד המתנקשים, לכד אותם. השני תקף מאחור, צללים עוטפים את הנסיך, חונקים את כוחותיו

"מספיק!" המתנקש הראשון תפס את וויל. הנסיך נאבק, אך דשדש כשהרגיש סכין על גרונו. הוא התאמץ, אבל המתכת חתכה לעור, דם מטפטף על חולצתו.

״מגיע לך,״ נהם המתנקש. הוא חפר את הסכין עמוק יותר-

אחר כך השתתק, וצלע, ברכיים מתכווצות. קולו של סכין שיצא מבשר מילא את האוויר. המתנקש התפורר על הרצפה, מגרגר על דמו שלו. הפולש השני, שזיהה את המושיע של וויל, מיהר לעבר הדלת. פגיון רוכסן את החדר, והרוצח התמוטט, סכין בעמוד השדרה שלהם

שקט שרר, מתפצפץ. וויל לא העז לזוז, לבו רועם

ואז דיבר קול מוכר. "הוד מעלתך? אתה בסדר?"

וויל נרגע. "כן, מיס ג'קסון." הוא הסתובב כדי לפגוש את עיניה האפורות. "תודה."

שומרים זרמו לחדר. וויל הובל אל האולם שבחוץ. הוא הכריח את עצמו לא לרעוד; הוא לא יראה פחד.

"אני צריך עזרה!" הגנרל רמירז-ארלנו הופיעה והסתערה במסדרון לעברם

"מה קרה?" אנבת' שאלה

״מתנקשים פרצו לחדרי המלכה לבסק!״

☀️☀️☀️

הנסיך סולאס והמלכה לבסק היו היחידים שהותקפו. הם הצליחו ללכוד את אלה שתקפו את המלכה

לתוך החושך (2)- מתורגם (סולאנג׳לו)✔️Where stories live. Discover now