משחק מטורף

פרק 4

הצצתי בפלאפון שלי עכשיו כמו היסטרית שמחכה לתשובה מהרופא שיגיד לה אם היא עומדת למות עוד שעה, רק כדי לגלות שהשעה 17:33 לא השתנתה מכשבדקתי שוב לפני עשר שניות, וכך גם לא השתנתה העובדה שלא היו לי שיחות שלא נענו או הודעות חדשות. נאנחתי לא באמת יודעת למה אני מרגישה כל כך מאוכזבת. הרי זאת אני שניסתה להתחמק מדינאל פרץ ומהקביעה שלו שיאסוף אותי היום ב17, עד כדי כך רציתי להתחמק שהטבעתי את עצמי בעבודה במשרד שלא באמת הייתה נצרכת רק כדי למשוך זמן. המשכתי כתבי טענות ותביעה ווידאתי עם עשרות פסקי דין את מה שכבר ידעתי, חלוקת הדיבידנד במשרד של שיפמן הייתה אסורה, אבל עשיתי את זה מסיבה אחת פשוטה, להיות עסוקה כשהשעה שדניאל קבע תגיע. ועכשיו חצי שעה אחרי ללא שום שיחה או הודעה, הרגשתי פשוט מטומטמת. מה לעזאזל חשבתי לעצמי, ש דניאל פרץ יחליט להתאמץ כדי לצאת איתי, כשיש לו בהמתנה עשרות נשים שהיו מוכנות לקבל אותו בשמחה בלי שום היסוסים, לא כמוני בחורה משוגעת שצעקה עליו נישקה אותו ואז צעקה עוד קצת.
״ החיים שלך הם לא קומדיה רומנטית חן תתאפסי״ מלמלתי לעצמי מרחיקה ממני את הפלאפון כדי שלא אתפתה לבדוק בפעם המי יודע כמה אם הוא התקשר.
שאר חבריי לעבודה ביניהם ירין שנשאר איתי חצי שעה ואז החליט שאני פסיכית והוא פורש, כבר הלכו הביתה אפילו השותפים במשרד כבר לא היו ונראלי שנשארתי פה לבד, מתבוססת ברחמים עצמיים על משהו שמלכתחילה ניסיתי להתחמק ממנו. מה. לעזאזל. לא. בסדר. איתי. איך אני יכולה לרצות משהו ולא לרצות משהו בו זמנית.
הסתכלתי שוב על קובץ הדרייב שהיה פתוח במחשב שלי עורכת מסמך שלא הייתי צריכה לערוך אבל היווה הסחת דעת מבורכת, חושבת שאסיים רק עם זה ואחתוך הביתה.
״חן?״ קול נשמע מדלת המשרד שלי מוציא אותי מריכוזי כשסיימתי לערוך את המסמך, הרמתי את מבטי רואה את דור הבוס הישיר שלי וגם השותף זוטר בחברת הענק שאני עובדת בה.
״ היי״ עניתי תוך כדי ששמרתי את השינויים האחרונים וסגרתי את המחשב הנייד שלי
״ מה את עוד עושה פה בשעה כזו ?״ הוא שאל נשען על משקוף הדלת שלי, כשתיק המסמכים שלו בידיו
״ סיימתי כמה דברים אחרונים על החלוקת דיבידנד האסורה במשרד של שיפמן, בכל מקרה אני כבר הולכת.״ הסברתי בעודי ממשיכה לקפל את דבריי במהרה. שנאתי את האיש הזה על שהיה נחמד אליי בהתחלה עד שסירבתי להצעתו לדייט, ואז הפך להיות מגה מניאק, ועוד יותר שנאתי את איך שבחן את גופי בכל פעם שהייתי לידו, כמו ממש עכשיו
״ את מפתיעה אותי חן אביטן ״ חיוך קטן ומעט מפחיד עלה על פניו כשנעמדתי. הוא אפילו לא הסתיר את העובדה שבחן אותי בגלוי
״ אני ממש חייבת לרוץ ״ מלמלתי משפילה את מבטי לתיק היד שלי של כריסטיאן דיור מכניסה לתוכו את המחשב שלי הטאלבט והמטען
״ דווקא נראלי שעל כל העבודה הקשה שלך היום, מגיע לך פיצוי הולם, תסמכי עליי שאפצה אותך כראוי ״ הוא התקרב אל השולחן שלי גורם לי להיצמד לסיפרייה שמאחוריי, החיוך המפחיד שהיה על פניו בישר רעות והעביר תחושת חלחלה בגופי הרועד
״ אממ, אני פשוט יש לי תוכניות היום ״ נתתי הסבר צולע לא מיישרת אליו את מבטי יודעת שהוא יוכל לקרוא מבעד השקר שלי
״ אני בטוח שהתכניות שלך יוכלו לחכות״ הוא התקרב אפילו יותר והעביר יד אחת אל פניי מסיט קווצת שיער מפני ותוחב אותה מאחורי אזני. ניסיתי לא לחשוף בפניי את העובדה שמגעו פשוט דחה אותי תחושת פחד החלה לעטוף אותי ולא ידעתי מה להגיד כדי שיעזוב אותי וייתן לי ללכת הביתה.
״ התכניות שלה לא מחכות ״ קול נשמע מעבר דלת המשרד שלי, הרמתי את מבטי במהרה רואה את דניאל עומד על מפתן הדלת מבט רותח מכעס על פניו, ידיו משולבות בין זרועותיו. הוא לבש מכנס ג׳ינס ארוך וחולצת טישרט לבנה שהונחה על גופו באופן מושלם מדגישה את שרירי ידיו המרשימים
״ ומי אתה ? ״ דור גיחך לא מתרשם כלל מדמותו של דניאל המאיימת. הוא לא התרחק ממני אלא נצמד אפילו יותר לגופי מהצד
״ דניאל פרץ, וכדאי שתזוז חבר אחרת אני באמת אתעצבן, ולא ממש באלי להסביר לפאפרצי למה הייתי צריך לפרק במכות עורך דין שלא שומר על הידיים שלו״ הקול של דניאל נשמע תקיף, ובן רגע דור התרחק ממני כאילו הייתי נגועה בצרעת או משהו
ניצלתי את הפרצה בצורת התרחקותו של דור ממני אספתי את התיק שלי מהשולחן בורחת אל עבר דניאל
״ בוא נלך ״ לחשתי לדניאל כשהוא המשיך לעמוד ולשלוח מבטים מאיימים לדור, כשזה לא עזר אחזתי בידו תופסת אותה חזק. הוא הסתכל עליי וכנראה שקרא משהו בפנים שלי כי מיד הוא תפס בידי לוקח את התיק שלי מידו ומוביל אותנו לעבר היציאה מהמשרדים
במעלית השתיקה בינינו כמעט הייתה רועמת ויכולתי ממש להרגיש את הכעס שלו מקרין לעברי, לא ידעתי מה לחשוב או להרגיש על כל הסיטואציה האבסורדית שעכשיו יצאתי ממנה, בעיקר כי הריח של דניאל והכעס שקרן ממנו הסיח את דעתי.
״ האוטו שלי בחניו..״ התחלתי להסביר לדניאל אבל המבט הרותח מכעס שלו גרם לי לשתוק
״ את נוסעת איתי ״ הוא פתח את דלת הרכב שלו ונכנסתי בלי היסוסים לא רוצה לחלוטין לקבל ממנו עוד מבט כזה. אני נשבעת שאם מבטים היו יכולים לקפל בן אדם לשניים המבט של דור לגמרי היה עושה זה.
גם הנסיעה עברה בשתיקה רועמת ולא היה לי ולו שמץ של אומץ לשאול לאן הולכים, מה גם שהמחשבות שהסתחררו בראשי, לגבי מה שהתרחש במשרד שלי לפני כמה דקות גרמו לי לסחרור מטורף שלא שמתי לב שהאוטו חנה ודניאל יצא מהרכב עד שהוא פתח את הדלת שלי ונעמד מולי
״ איפה אנחנו ״ שאלתי מבולבלת כשהוא חנה בשביל גישה שיועד ל2 חניות בבית פרטי כלשהו
״ בבית שלי ״ הוא ענה קצרות, מוביל אותי לעבר דלת ביתו פותח אותה בצרור המפתחות שלו,
הספקתי לבחון בקצרה את הבית שלו שהיה פשוט ענק, ולמרות שעוצב בגווני שמנת לבן וקצת אפור, הרגיש ביתי וחמים. הכל היה נקי סטרילי כמעט, בלי שום סממנים שחיו פה אשכרה אנשים בשר ודם
״ מה אנחנו עושים פה?״ העזתי לשאול, דניאל העביר יד ארוכה מושך בשיערו השחור, הבנתי בבירור שהוא עדיין לא נרגע מהמתרחש, למה הוא כועס בכלל זה לא הוא שנאלץ ללכת לעבודה מחר עם המניאק ההוא
״ מי זה היה הבן זונה ?״ דניאל התאפק לא לצעוק, יכולתי ממש להרגיש את זה
״ הבוס שלי ״ הסטתי את מבטי ממנו יודעת שעיניו עכשיו יורות בי חיצים
״ כמה זה זמן הוא כבר ככה מנסה..״ דניאל התחיל לשאול אבל נראלי שהכעס שלו היה חמור מדי מכדי להמשיך כי הוא פשוט רעד עכשיו מכעס רק ממחשבה על זה
״ דניאל זה לא..״ החלטתי להתקרב אליו עכשיו מניחה יד אחת על אמת ידו הקפוצה מקווה שזה ירגיע אותו
״ אני מאוד מקווה שאת הולכת להתלונן עליו מחר חן״ הוא אמר בקול רגוע יותר, כנראה שהצלחתי
בחרתי לשתוק, יודעת שהוא לא הולך לאהוב את התשובה שלי כלל וכלל
״ חן״ הוא לא וויתר לי אבל ידו השנייה ליטפה את ידי שלא אחזה בו, מעבירה בה צמרמורת מהסוג הטוב, לא כמו דור
״ אני לא יכולה להתלונן עליו דניאל זה לא עובד ככה ״ נאנחתי משפילה את מבטי
״ מזה??״ ידו התנתקה ממני ואם הכעס שקרן ממנו לא היה מפחיד זה כנראה היה מצחיק התפרצות הזעם שלוותה במלא קללות.
״ הוא הבוס שלי ושותף זוטר בחברה ״ הסברתי משהו שלא סיפק אותו
״ נו זוטר, לכי לשותף לא זוטר ותתלונני על הבן זונה מה הבעיה ״ הוא גרם לזה להישמע כל כך קל שגיחוך יצא מפי
״ דניאל, הוא שותף בחברה אני רק עורכת דין צעירה בלי ניסיון שסיימה את התואר לפני חצי שנה, על מי נראלך יוותרו בחברה קודם? על שותף עם ניסיון וקבלות או על עורכת דין שחודשים ספורים בתפקיד ?״ התעצבנתי גם אני עכשיו, זה לא כזה קל ואלוהים משי וירין עדי כמה חשבתי להתלונן על הבן זונה הזה.
דניאל פלט נשיפה עצבנית מפיו עוזב אותי וניגש למטבח שלו מוציא כוס ומוזג מהתמי 4 שלו, תוך כדי מקלל את דור כמה קללות נמרצות וכנראה שגם את העולם ואת מי שהביא אותו לעולם. לא יודעת לא כזה הצלחתי להבין
״ ולמה את לובשת חצאית מיני בכלל??״ הוא הפנה את מבטו עכשיו אליו, מותיר אותי מופתעת, בחנתי את חצאית העיפרון השחורה שהייתה טחובה בתוך חולצתי הלבנה המכופתרת
״ מה הקשר ?״ שאלתי מחזירה את האשמה עליו, וכנראה שזה עזר כי הוא המשיך למלמל כמה קללות. ולמרות שהתפרצות הזעם שלו הייתה קורעת מצחוק, פחדתי לצחוק שמא יהרוג אותי.
״ למה הגעת למשרד ?״ ניסיתי טקטיקה אחרת עכשיו מנסה להעביר נושא
״ כי לא היית בבית, וממשי אמרה שאת עדיין בעבודה ״
הוא ענה בקצרה
״זה יסביר את ה11 שיחות שלא נענו ממשי ואת ה74 הודעות בווטסאפ״ פלטתי מחשבה שעלתה לי לראש, גורמת לחיוך קטן לעלות לפיו שירד במהרה
״ למה התחמק ממני ? שוב״ הוא שאל והפעם חשבתי שיש לי אחלה של תירוץ
״ היה לי מלא דברים לעשות בעבודה״ הוא הרים שתי גבות כאילו אומר לי את משקרת
״ וזה גם קצת מלחיץ אותי הדבר הזה״ הודתי לבסוף, התחמקתי ממבטו עוקבת אחרי הארון שהוציא ממנו כוס, מוזגת לי גם מים ושותה לאט
״ הדבר הזה ?״ חיוך קטן עלה על פניו, בטח, אני מתפתלת פה שעה והוא נהנה. סופר הגיוני
״ אתה, הנשיקה במסיבה, ואז בבית שלי..״ בירברתי עכשיו לגמריי לא יודעת לאן נעלם לי המוח
״ חייב להגיד שעוד לא יצא לי בחורה שבורחת ממני הכי רחוק שאפשר כי נישקתי אותה ״ הוא חייך לעברי גורם לי להסמיק
״ וגם לא יצא לך אם תמשיך לעצבן אותי ״ הוא פרץ בצחוק גורם לי גם לחייך, הצחוק שלו היה דבר הכי יפה ששמעתי
״ למה ביקשת שניפגש היום ?״ שאלתי מנסה להחזיר רצינות לשיחה
״ רציתי לפטור לך כמה בעיות ״ הוא אמר גורם לי לכווץ את מצחי בבלבול
״ איך ידעת שאני רעבה ? ״ שאלתי ושוב הוא פרץ בצחוק
״ התכוונתי לבעיות שהעלת אתמול, אבל אין לי בעיה לפטור גם את הבעיה הזאת״ הוא אמר והוציא את האייפון מהכיס במכנסיו
״ מה באלך ?״ הוא שאל מתקתק כמה דברים בפלאפון שלו
האמת שעדיין התהפכה לי הבטן מאירועי השעה האחרונה, אבל אולי לאכול היה רעיון טוב
״ מממ.. מקדונלס ״ אמרתי והוא מיד פרץ בצחוק משאיר אותי מבולבלת ומובכת
״ מה הבעיה שלך ?״ ניסיתי לשים על פניי ארשת פנים חמורה אבל הצחוק שלו היה מדבק
״ מה מקדונלס תכף תגידי לי ארוחת ילדים ״ הוא המשיך לצחוק ועדיין לא הבנתי מה הוא רוצה מחיי
״ יש להם אחלה של המבורגר וציפס קריספי ״ היתממתי
״ שכחת קולה מהולה במים״ הוא ציין גורם לי לגלגל את עיניי
״ סליחה הוד כדורגלנו, על שהעלתי את האופציה המביכה לאכול אחלה המבורגר במחיר סביר מאוד, מה חשבתי לעצמי, בפעם הבאה אם לא עולה אלפיה לא אחשוב על זה אפילו ״ נטפתי ציניות, אבל זה לא עזר לפרץ הצחוק שלו אלא רק הגביר אותו
מה אתה רוצה אז? סושי ? או טרטר סלמון אולי? או אולי משהו פלצני אחר, ואני רק מודיעה לך שאם זה קורה אני מזמינה מונית למקדונלס ״ התנשפתי משצף הדיבורים הוא הסתכל עליי מופתע לגמריי מחייך
״ מה? ״ שאלתי מסיטה קצוות שיער מפניי מובכת ממבטו שלא ירד ממני
״ מפתיע ״ הוא מלמל ונראה היה שחשב על משהו שגרם לו לחייך
״ נו מה אוכלים ??״ איבדתי סבלנות
״ הזמנתי ואת תאכלי ותשתקי ״ הוא אמר גורם לי רק לגלגל עיניים.
הרגשתי בבית מי שום מה, ניגשת למקררר מוציאה מלפפון שוטפת אותו ואוכלת
״ למה אין לך שוקולד בבית ?״ שאלתי לועסת. דניאל הסתכל עליי מבסוט כאילו בישלתי לו עכשיו איזה ארוחת גורמה
״ זה לא בריא את יודעת ״ גלגלתי את עיניי בשנית והלכתי לשבת בספה המזמינה שלו שנראתה נוחה
״ אתה נשמע כמו איזה דוגמנית אנורקסית, גם להיות עצוב זה לא בריא״ הדלקתי את הטלוויזיה שלו בסלון, שלא במפתיע הייתה על ערוץ ספורט כלשהו
״ את יודעת שאת נשמעת כמו אמא שלי, ומה קשור עצוב״ הוא החזיר לי יושב לידי בספה גונב לי את השלט מחזיר לערוץ ששידר משחק כדורגל
״ לחיות בלי שוקולד זה עצוב דניאל. תקשיב לאמא שלך היא נשמעת ממש חכמה. ״ עניתי מנסה לקחת ממנו את השלט שוב הוא גיחך מהניסיונות שלי והרחיק אותו אפילו יותר ניסיתי להתרומם מעט כדי להגיע לשלט הוא הוריד את מבטו כך שפנינו היו צמודים אחד לשני כמעט שפתיו נוגעות בשלי כשתקתוק בדלת נשמע גורם לי להתרחק ולהסדיר את פעימות ליבי ההולם
״ האוכל הגיע״ הוא קם לפתוח את הדלת
״ איך כזה מהר? ״ שאלתי המומה הוא הזמין לפני 10 דקות בלחץ
״ יש יתרון לזה שבשם ההזמנה כתוב דניאל פרץ״ הוא ענה לי בעודו עם הגב אליי לוקח מהשליח שתי שקיות קרטון מבקש ממנו לחכות דקה, הוא חיפש את הארנק שלו בכיסו נותן לו טיפ וחוזר להניח אותם על השולחן בסלון בנתיים הוצאתי שתי צלחות מחטטת בארונות המטבח שלו ומוציאה גם סכום
״ וואחד יתרון יש לשם הזה, אני אשנה את שלי באפליקציה ״ אמרתי מסדרת את הצלחות והסכום בהתאם, הוא נספיק כבר לשבת לידי מוציא כמה קופסאות מהשקית ועובר לשנייה
״ בוא נגיד שהעובדה שאני גם שותף במסעדה לא הורסת״ הוא ציין גורם לי לפעור מעט את עיניי
״ אז אתה לא רק בכדורגל ?״ שאלתי מסוקרנת מעט
״ בגדול כן, אבל המסעדה היא של חבר טוב שלי״ הוא הסביר מוזג לי חופן ענק של מוקפץ לקחתי לי גם קצת כנפיים ברוטב צילי שנראו מזמינות והתחלתי לאכול
״ אז איך תכננת לפטור לי בעיות ?״ שאלתי אחרי שניקיתי את ידיי מהכנפיים הדביקות
״ הפתעה ״ הוא נתן תשובה שסיקרנה אותי יותר
״ נוו״ לא ויתרתי מושכת קצת בידו
״ בסדר קרציה סיימי לאכול ״ הוא חייך וניסה להתרכז במשחק שהיה בטלוויזיה, אבל ידעתי שהוא שולח אלי מבטים מדי פעם ומחייך לעצמו.
...
״ אתה צוחק עליי ״ אמרתי בהלם מתבוננת בו עומד כשידיו על מותניו רגלו האחת מחזיקה יציבה את כדור באמצע מגרש כדורגל ענק. היינו באיצטדיון הענק והבנתי רק מהמרחק מהרכב לפה, שהנעליים שנעלתי בדמות סנדלי העקב שלא היו גבוהות אבל גם לא נוחות, לא התאימו למצב
״ לא נראלי שאני לבושה מתאים דניאל ״ נאנחתי מקווה שהוא ישתכנע ויקח אותי הביתה. מתייחסת לחולצה המכופתרת הלבנה שלבשתי שהייתה טחובה בתוך חצאית עיפרון שחורה
״ בעיה שלך, אמרתי לך להתלבש נוח, עכשיו שחקי ״ הוא בעט לכיווני את הכדור, ולמרות שלא הבנתי כלום בכדורגל עדיין גדלתי עם מלא אחים בדגש על זכרים שאם לא הייתי לומדת לבעוט ולתפוס כדור, כנראה שהייתי מכוסה כחולים עד היום.
״ דניאללל״ התבכיינתי לא מרוצה מהמצב כלל
״ קדימה חצי שעה משחק אחד על אחד ״ הוא רץ לכיווני חוטף מרגלי את הכדור ורץ לכיוון השער. ואמנם שחקנית כדורגל לא הייתי, אבל אישה תחרותית מאוד דווקא כן
חלצתי את הנעליים משליכה אותם בפינה במגרש ורצה אחריו מוציאה את הכדור מהשער ורצה לשער הנגדי, פאק המגרש הזה עצום איך הם עושים את זה. למזלי לא הספקתי להתרחק יותר מקו האמצע במגרש כשדניאל השיג אותי חוטף מרגלי את הכדור בקלילות. ״ היי פנדלל״ צעקתי רצה אחריו מנסה לקחת את הכדור, הוא עצר משחק עם הכדור בין רגליו גורם לי להרגיש מפגרת כשניסיתי לחטוף לו והוא רק הזיז אותו ממקום למקום
״ איך פנדל ״ הוא צחק מניסיונותיי הכושלים לקחת ממנו את הכדור
״ טוב הבנתי אתה גאון כדורגל״ שיניתי טקטיקה אחרי דקות ארוכות בהם ניסיתי לחטוף לו את הכדור, החזקתי בידו מתנשפת בונה בראשי תכנית לפעולה הבאה
״ איזה עצלנית ״ הוא אמר אבל עצר לשחק עם הכדור ונעמד לידי,
״ היד שלך ממש שרירית ״ מיששתי את ידו והסתכלתי עמוק אל עיניו שהתמלאו עכשיו ברגש שלא הצלחתי לקרוא. התקרבתי אליו קצת מתרוממת אל קצות אצבעותיי כדי להתקרב אל פניו.
״ חן..?״ הייתה שאלה בדבריו, כאילו מחכה לאישור ממני כדי לעשות את הצעד הבא, ואני רק עפעפתי בריסיי באישור
בשנייה שעיניו נעצמו ברחתי חוטפת את הכדור ורצה כל עוד נפשי בי לכיוון השער. נראה כי לקח לו כמה שניות להבין מה עשיתי כי הינה אני רצה לשער והוא עדיין רחוק מאחוריי. בעטתי לכיוון השער צועקת ״גוללל״ בשמחה
הוא השיג אותי התקיל אותי ובין רגע שכבתי על הדשא הלח, דניאל מעליי, יודעת שחולצתי הלבנה תהפוך ירוקה כשאקום. נשימותי המהירות נעשות עכשיו לא סדירות כשהוא כל כך קרוב אליי
עדיין צחקתי מהגול אבל מבטו חדור המטרה גרם לי להוריד את חיוכי
״ נראה אותך בורחת עכשיו ״ הוא אמר בקול ברור כאילו לא רץ עכשיו את כל המגרש, פניו התקרבו לשלי לאט, ידעתי שאני לא יכולה לזוז אבל גם לא רציתי לנסות לעצור את זה. שפתיו נגעו בשלי והנשיקה הקטנה הפכה להיות סוערת ומטריפה בין רגע. הלשונות שלנו משתלחות אלו באלו מנשקות, נושכחות טועמות, זה תמיד כזה עוצמתי איתו, כזה מטורף, כזה פאקינג טוב.
הוא התרחק ממני לאט כשהצורך באוויר נהייה חזק מדי נשען על שתי אמות ידיו
״ את לא תברחי מזה יותר גברת חן אביטן ״ הוא אמר גורם לליבי להחסיר פעימה.

אלוהים שיעזור לי