משחק מטורף

פרק 6

״ ירין תתאפק״ ניסיתי להראות פרצוץ רציני אבל כמעט איבדתי את זה, ופניו המחייכות של ירין העידו שהוא עומד לאבד את זה גם
״ ירין זה לא יפה היא בדוק רואה״ ניסיתי שוב, אבל פרצופו המתאמץ בהמשך למראות שאליהם חזינו, היו יותר מדי. פרצתי בצחוק ענקי במשרדו של ירין, שעשה כמוני מיד אחרי, יואו זה לא אמיתי
שירן השרלילה של המשרד, הגיעה היום עם כוס טרמית ארוכה מכריזה שהיא עוברת לכלים רב פעמיים בלבד, כדי לא לפגום בסביבה. ( ירין עצר אותי מלומר לה שהקילו איפור שהיא שמה כל בוקר הם אלו שפוגעים בסביבה)
בכל מקרה, אחרי שהתעצבנתי שהיא סירבה להכין לי קפה, למרות שהיא כבר הייתה במטבחון ואני תמיד מכינה לה, ראוי לציין. הכנתי לי אחריה והלכתי לירין כדי לעבוד על איזה כתב תביעה משותף של שני עורכי הדין שאנו עובדים תחתיהם. משרדו של ירין היה שקוף כך שיכולנו לראות את כל המתרחש במשרד, לכן כשסיפרתי לירין שהכלבה סירבה להכין לי, ודקה אחר כך, ראינו אותה מנסה לשתות מהכוס הטרמית שלה, שכנראה הפקק שלה היה סגור, כך שהיא נאלצת להטות את ראשה מעלה ביחד עם הכוס המלאה בקפה מנסה להבין מה הבעיה, רק ששנייה אחר כך, הפקק השתחרר שופך קפה קר על כל פניה ועל בגדיה. המחזה היה כל כך מצחיק שלא יכולנו לשאת את זה
״ פאק חן״ ירין קרא עדיין צוחק אבל מנסה להשתלט על זה
״ וואי זה לא יפה״ ניגבתי דמעות מעיניי, הוא הסתכל על משהו מאחוריי וישר פרץ בצחוק ענקי, לכן הסתכלתי גם רואה את שירן מנסה שלא להחליק מכל הקפה, כשלבסוף מחליקה נוחתת על התחת על כל הקפה. ממש התאפקתי אבל זה היה חזק ממני ופרצתי גם אני שוב בצחוק.
זה לא שאנחנו רעים כן, ( לפחות אני) שירן הייתה השרלילה של המשרד, שלמדה משפטים במכללת זובי, והתרברבה בכך שהיא האחיינית של השותף שם, כך שכולנו נתיניה או משהו. כל משימה שהוטלה עליה בסוף הועברה אלינו, והיא זו שהייתה לוקחת את הקרדיט בפני המנהלים, פותחת עוד כפתור במחשוף הענק שלה עם האודם האדום על השפתיים המוגזמות, מפלרטטת את דרכה מעלה. אפילו ירין הכריז שהיא יותר מדי שרלילה וקלה מכדי לשכב איתה. לכן כשראינו את שירן על הריצפה מחליקה מכל הקפה ששפכה על הריצפה, כשכל פניה ובגדיה היו מוכתמים זה היה המחזה הכי פאקינג טוב שראיתי בחיי.
״ ירין חייב לעצור זה לא יפה ״ ניסיתי שוב והפעם הצלחנו לעצור את הצחוק לפחות ל3 שניות, אבל כשהסתכלנו זו בעיניו של זה פשוט פרצנו שוב בצחוק משחרר וענקי
״ אמלה אני אזכור את הרגע הזה לנצח ״ ירין הכריז עדיין חיוך ענק על פניו. לקחתי כמה נשימות מנסה להתגבר על עוד פרץ צחוק שהכה בי, מחזיקה בבטני הכואבת
״ מה הכדורגלן שלך עושה פה ?״ ירין הצביע על נקודה מאחורי גבי, כיווצתי את מבטי בבלבול לא מבינה למה התכוון, מסתובבת ומחפשת אחר הדבר שמשך את תשומת ליבו
״ זה דניאל״ אמרתי מבולבלת מבחינה בו יוצא ממשרדו של שותף השם בחברה, מדבר איתו על מפתן הדלת כשהוא בוחן את כל המשרד
״ מעניין מה הוא עושה פה ״ ירין אמר את המחשבה שעלתה לי לראש.
אחרי המשחק שלו אתמול, קבענו שניפגש הערב, והאמת שאני קצת חוששת, קצת הרבה. לא יודעת אם האימרה שלו אתמול שלא נחלוק אחד בשני תקפה או שסתם דמיינתי את זה. לא יכולתי לדמיין אותו עושה זוגיות רצינית, וגם לא הצלחתי לדמיין אותי עושה איתו זוגיות רצינית, הוא היה נראה רע מדי, צעיר מדי, שמזיין הרבה יותר מדי, הכי לא הטיפוס שלי.
דניאל התקדם עכשיו לכיוון המשרד שלי והיציאה והאמת שקצת התאכזבתי שלא התקשר אליי או שלח הודעה כדי שנתראה בזמן שהוא פה.
״ הוא לא אמר לך כלום?״ דניאל שאל מופתע ואני רק נענעתי בראשי לשלילה מאוכזבת
״ טוב מה שלחי לו את, אולי הוא לא זוכר איפה את עובדת או משהו״ היה משהו בדבריו של ירין אבל לא נראלי שהוא שכח שאני עובדת פה. רק לפני שלושה ימים הוא היה פה כמעט רצח את דור
״ טוב נו ״ נכנעתי אחרי שירין המשיך לדחוק בי וסיסמתי לדניאל מה איתו והאם יתכן שראיתי אותו במשרד שלי
בדיוק שהנחתי את הטלפון על השולחן של דור נאנחת בהגזמה גורמת לירין לגלגל את עיניו, קלטתי בזווית עיניי את שירן מסתכלת לעברנו מבעד הזכוכית של המשרד השקוף
״ אמלה ירין״ אמרתי לו מהר כשהיא האטה את קצת הליכתה לפני המשרד שולחת לנו מבטים רושפי אש
״ אל תצחקי היא רואה״ ירין סינן לעברי, השיער שלה היה מבולגן לגמריי וחולצתה נצבעה בחום ירוק מכל הקפה, התאפקתי כל כך שחשבתי שזה הולך לעשות לי נזק בריאותי
״ ירין״ סיננתי יודעת שעוד רגע אפרוץ בצחוק
״ עוד שנייה״ ירין ניסה לעודד אותי. לקחתי נשימה עמוקה מנסה להסתיר חיוך
״ השטח פנוי״ ירין הודיע בשניה שהיא יצאה מקצה הראייה שלנו שחררתי את הצחוק שאגרתי בתוכי מהמראה המגוחך שלה, המבט המקפיא והסיטואציה שהזכירה סרט אימה
כמעט נפלתי מהכיסא כשראיתי שירין כן נפל מחזיק בבטנו
״ חן?״ שמעתי קול שהרטיט את ליבי והסתובבתי מהר מרגישה איך הצחוק דועך
״ היי דניאל״ התיישרתי בכיסא מנגבת דמעות צחוק שזלגו מעיניי
״ מה כל כך מצחיק?״ דניאל שאל שמץ של חיוך נראה מקצה שפתו
״ לא את לא פותחת את זה שוב כואב לי הבטן ״ הסתכלתי על ירין שהזהיר אותי במבטו לא לספר או ששנינו נפרוץ שוב, אבל רק זה עשה את העבודה ושנינו התפוצצנו, לפחות עד שהסתכלתי על דניאל שהביט בנו עם מבט רציני ומפחיד. התרוממתי מהכיסא מתקדמת לכיוונו מתנשמת ומרגיעה את עצמי מהצחוק מורה לירין להירגע גם
״ דניאל זה ירין, ירין זה דניאל ״ הכרתי ביניהם, הם לחצו ידיים בלחיצת יד גברית מוזרה ומילמלו כמה ׳מה קורה גבר׳
״ בלי שטויות איתה כן ?״ דניאל הרים גבה לנוכח השאלה של ירין ואני פערתי אליו את עיניי בכעס
״ אל תדאג״ דניאל טפח על כתפו של ירין, ואני נעצתי לו אצבע בצלע כדי שישתוק ולא יגיד עוד מילה
״ בוא למשרד שלי נוכל לדבר ״ תפסתי את ידו של דניאל מוציאה אותו החוצה
והובלתי אותו מהר למשרד שלי מתחמקת ממבטיהם של העובדים. למזלי המשרד שלי לא היה שקוף כמו של ירין כך שיכולנו לזכות בשמץ של פרטיות
״ מה היה כל כך מצחיק ?״ דניאל שאל גורם לי להיזכר בתמונה המגוחכת גורם לי לחייך מהמחשבה על זה
״ סיפור ארוך ״ ביטלתי את דברו והוא לא היה נראה כזה מרוצה
״ זה מוזר שהדם שלי רותח רק כי מישהו אחר מצחיק אותך ?״ הוא שאל מבט חצי תמים חצי כועס על פניו. האמירה שלו חיממה את ליבי, גורמת לחיוך ענק להתפרץ על פניי
״ תאמין לי שזה לא היה ירין, שנינו צחקנו בגלל.. בוא נקרא לזה ׳תאונה מצחיקה׳״ ניסיתי להסביר וראיתי שמשהו משתחרר בפנים שלו בתגובה
״ אז מה אתה עושה פה ?״ נשענתי על השולחן שלי מתיישבת על קצהו
״ בואי נקרא לזה סידור הכרחי״ הוא ענה ולגמרי הייתי מבולבלת
״ אתה צריך עזרה וייעוץ משפטי ? אתה יודע שהייתי עוזרת לך מפגר, הם לוקחים פה ערמות של כסף על שעה עבודה״ התעצבנתי קצת והוא רק חייך בתגובה לדבריי
״ מעריך את זה״ הוא חייך לעברי וליטף את לחיי הימנית מעביר בי זרמים
״ מה עושים היום בערב ?״ שאלתי מסוקרנת, למרות שכבר ידעתי מה תהייה התשובה
״ הפתעה ״ הוא ענה גורם לי לגלגל את עיניי שוב. באתי להתווכח אבל קול של משהו מתרסק נשמע מחוץ למשרד
פתחתי את דלת המשרד שלי מנסה להבין מה קרה, בחנתי את שטח העבודה הענק רואה מבטים מבולבלים בדיוק כמוני, ואז ראיתי את דור תורק את דלת המשרד שלו שולח מבטים עצבניים לכולם מתקדם לעבר היציאה מהמשרדים
מבטו נפל עליי מעביר בי צמרמורת רעה שמיהרתי לנתק את קשר העין חוזרת למשרד וסוגרת את הדלת
״ נראלי שדור עכשיו פוטר ״ אמרתי המומה מסתכלת על דניאל שלא הצליח להסתיר את חיוכו ומשהו התחבר במוחי
״ דניאל..?״ שאלתי מבינה שהיה לו קשר לעניין והוא רק שלח לי מבט חשוד בתמימותו. כיווצתי את עיניי לעברו לא קונה את ההצגה 
״ מה עשית ?״ שאלתי רצינית אבל לא יכולתי שלא לחייך בתגובה לפרצוף שעשה שהזכיר ילד בן 3 שנתפס אוכל עוגיה באמצע הלילה
״ בוא נגיד רק שאת יכולה להגיד שלום ללקוח החדש שלך״ הוא אמר גורם לי לפעור את עיניי, כשהבנתי מה עשה
״ את לא יכולה להגיד שלא הגיע לו״ דניאל תירץ והרים את ידיו כאילו הוא חף מפשע. לא יכולתי שלא להתרגש מהמחווה של הגבר הזה שדאג לי כל כך עד שעבר למשרד שלי רק כדי לפטר את הבוס הסוטה שלי
לא הצלחתי להחזיק את עצמי, וקפצתי עליו בחיבוק מוחץ מתרגשת מהמחווה שאף גבר לא עשה עבורי ידיו החסונות עטפו אותי בחום מעבירות בי זרמים נעימים
״ אם הייתי יודע שזו תהיה התגובה הייתי עושה את זה מזמן ״ הוא מלמל לשיערי מסניף אותו
הרמתי את מבטי אליו מסתכלת על עיניו החודרות שחיממו את ליבי ברגע. התגובה של הגוף שלי לגבר הזה הייתה מגוחכת
פניו היו קרובות לשלי ויכולתי לראות את התשוקה בעיניו וידעתי שהוא יכול לראות אותה גם בעיניי. נעמדתי על קצות האצבעות. למרות שהייתי על עקבים עדיין הוא היה גבוה ממני בצורה מגוכחת ידיו על מותני, ופיו מתקרב אל שלי
״ אנחנו במשרד שלי״ הרגשתי צורך לציין כי ידעתי שעוד כמה שניות ככה ואאבד שליטה. התרחקנו אחד מהשנייה והוא נאנח נושא מבט לתיקרה ממלמל ׳אלוהים אדירים היא עוד תהרוג אותי׳ צחקתי קצת
״ איך אני אשמה פה ״ היתממתי לגמריי, הוא העביר מבט ארוך על כל גופי גורם לי להיות מודעות מאוד לשמלת המיני השחורה שלבשתי, שלא הייתה צמודה מדי אבל גם לא רפויה, לא חושפנית מדי אבל גם לא מאוד צנועה, שאהבתי מאוד.
״ אפשר לדעת למה את נראית ככה ?״ הוא שאל מבט רציני על פניו. נלחצתי מעבירה יד בבגדיי חושבת אולי התלכלכתי או משהו
״ איך ככה?״
״ ככה פאקינג טוב, מה הפלא שהבן זונה רצה אותך, נשבע שאין גבר שבמחוז הזה שלא היה רוצה ״ הוא המשיך לקלל כמה קללות קטנות ואני רק צחקתי מרגישה איך לחיי מתלהטות
״ די להגזים קרצייה ״ טפחתי מעט על כתפו
״ אז אולי נשיקה קטנה כדי שלא אגזים יותר ?״ הוא ביקש עם מבט כל כך חמוד על פניו שידעתי שכנראה שאני הולכת לאבד את זה.
הדבקתי נשיקה קטנה לשפתיו מתנתקת מהר לפני שהספיק להעמיק את הנשיקה, ופתחתי מהר את הדלת מורה לו לצאת
״ מהלך מלוכלך שתדעי ״ הוא ציין כשנעמדנו על מפתן הדלת, וידעתי שבטח מלא מבטים מסוקרנים נשלחים לעברנו. הוא התקרב לעברי לוחש באוזני ״ את תשלמי על זה״ בקול שהעביר בי צמרמורת נעימה, נשק בעדינות ללחיי ויצא מושך את כל עובדי המשרד להסתכל עליו
סגרתי את הדלת במהרה מפחדת שכולם יוכלו לשמוע את קצב פעימות ליבי הרם.
הגבר הזה עוד יטריף אותי