"איך יכולת להיות כזאת חסרת אחריות?!אני השתגעתי!" ג'ני המשיכה להטיח בי ואני נאנחתי.
"אני מצטערת!כמה פעמים אני יכולה עוד לומר את זה?שכחתי לגמרי!אני באמת מצטערת!" אמרתי פעם נוספת, אני שונאת שהיא כלכך דואגת לי.הרי אני פה עכשיו לא?למה לעשות סיפור גדול מכל דבר?
"למה בכלל בילית את הלילה עם הבחור הזה?!תספרי לי מיד אליסון!" ג'ני צעקה
"ג'ני, הוא חילץ אותי מהמסיבה הזאת ואז יצאנו לסיבוב.זה לא מה שאת חושבת שזה אני נשבעת!אפילו לא ישנו ביחד!" אני אומרת בהתגוננות והיא נאנחת
"חכי שרוי יגיע הביתה, אני עוד מקלה עלייך בשיחה הזאת" היא מזהירה אותי בפני הדבר שעומד להגיע.אני נושמת עמוק ומהנהנת.
"את לא מבינה אפילו איך הדאגת אותנו אליסון.חשבנו שנחטפת!" היא הקצינה את הדבר ואני גיחכתי
"בחייך ג'ני, אני בבית נכון?אני בסדר!" אני רוטנת והיא נכנסת למטבח לאחר שגלגלה את עינייה.
אני גיחכתי ולפני שעליתי לחדרי שמעתי אותה צועקת "זה בכלל לא מצחיק!".
*****
את שאר היום העברתי בהתבטלות מול הטלוויזיה, לא היה לי כוח לעשות דבר.
את תגובתו של רוי אעדיף לא לספר לכם בשלב הזה.או בכלל.
בוא נאמר שאני די מרותקת, אבל היי!ג'ני דיברה איתו לגביי היום והוא התפשר לגביי הפגישה בטענה ש"הבחור המסכן בטח כבר תכנן הכל".כן בטח.סתם רוצים את הבית לעצמם.
השעה של האירגונים התחילה, אני אפילו לא יודעת מה ללבוש.
'משהו נוח' יכול להתפרש בהמון מונחים.
איך לובשים משהו נוח ונראים טוב בו זמנית?זה כלכך לא בסדר!
אני נעמדת מול הארון הפתוח שלי ומתחילה להתייאש, אני חופרת בין הבגדים ולא מוצאת בגד שמוגדר כ'נוח'.
אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את הפגישה הזאת.זה דייט?זאת סתם פגישה?
אלוהים אליסון תתעשטי.איך הבחור הצליח לסחרר אותך ככה? הקול בראשי אומר ואני נאנחת בכניעה כי אני יודעת שהוא צודק.
החלטתי ללכת על מראה פשוט, נוח, ויפה.
אם הוא רוצה לקחת אותי ברצינות, הוא אמור לדעת שבגד נוח לא יגרום לי להיראות טוב.בשום צורה.
אני לובשת את הטייץ ואת החולצה הנופלת שבחרתי, אני עושה קוקו גבוה מתוח ומתבוננת במראה.
כדאי שזה יהיה טוב אם הוצאת אותי מהבית ככה ג'סטין.
אני מביטה בשעון ורואה כי נותרו לי עוד 2 דקות, אני לובשת את הנעליים שלי, מתיזה מעט בושם על צווארי ויורדת למטה.
"לאן את?" ג'ני שואלת
"לפגישה" אני אומרת בפשטות והולכת למטבח, פותחת את המקרר ומוציאה בקבוק מים.
"ככה את הולכת לפגישה?" היא שואלת מופתעת, כשאני מגחכת ושותה מהבקבוק.
"הוא ביקש שאגיע עם בגדים נוחים.זה הכי נוח ויפה שיכולתי למצוא" אני מסבירה והיא מהנהנת.
דפיקות בדלת נשמעו ואני נשמתי עמוק, מניחה את הבקבוק חזרה למקרר ומתקדמת לדלת.
אני מביטה במראה שליד הדלת פעם אחרונה, ופותחת את הדלת.
ואו.זאת המילה היחידה שאני יכולה לומר.
הגופיה שהוא לבש מבליטה את שריריו, שיערו גולש אחורה והוא נראה כלכך סקסי.הוא נראה כלכך טוב שזה כואב.
אני מביטה במכנסיו הקצרים ולא מבינה מדוע הוא לבוש כך.
"את נראית מדהים יחסית לבחורה שהולכת לרוץ כרגע" הוא אומר ואני מביטה בו מופתעת.במהרה החיוך עלה על שפתיי.
"אתה לוקח אותי לריצה?" אני שואלת נרגשת
הוא מהנהן בקצרה ומחייך אליי, הבטתי בו נמסה מחיוכו.
"שניצא?" הוא מוציא אותי מהבועה שנכנסתי אליה לפני מספר רגעים, אני מהנהנת במבוכה ויוצאת מביתי, סוגרת את הדלת ומביטה בו.
"אז מה?מוכנה להיות מושפלת?" הוא שואל מתגרה בי
"אם היית מכיר אותי, היית יודע שאני רצה בזמני החופשי מגיל קטן.אני אוהבת לרוץ ואני די טובה בזה" אני אומרת ומשלבת את ידיי, מביטה בו בגאוותנות.
"כן, טובה כמו שאני טוב בללמוד" הוא מגחך ואני מרימה גבה.
"שאני אבין, אתה חושב שאתה יותר טוב ממני בריצה?" אני שואלת
"אני לא חושב, אני יודע" הוא מתקן אותי וקורץ.
"אתה מזמין אותי לתחרות?" אני שואלת ומחייכת
"אולי" הוא אומר בקול תמים ואני מגלגלת את עיניי.
"או שאת מפחדת להפסיד" הוא מתגרה בי פעם נוספת
"היית מת" אני אומרת ומתחילה להתמתח, הוא באמת חושב שהוא יוכל לנצח אותי?
"בוא נהפוך את התחרות הזאת ליותר מעניינת, מי שמנצח יכול לשאול את המפסיד את השאלה שהכי מעניינת אותו לגביו. המפסיד חייב לענות!דיל?" הוא שואל ומושיט את ידו אליי.
"תתכונן לתבוסה ג'סטין" אני אומרת ולוחצת את ידו.
*****
אני מביטה בו ומחזירה את מבטי לנקודה שבה סיכמנו שזה יהיה קו הסיום.
אני מרכזת את כל המחשבה שלי על אותה נקודה ומחשבת בראשי את המרחק שנשאר לרוץ עד קו הסיום.
נראה כמו 300 מטר, זמן מצויין לספרינט אחרון.
אני אוגרת את כוחותיי האחרונים ומתחילה לרוץ מהר יותר.אני מביטה בג'סטין מתחיל לרוץ ביחד איתי מזווית העין שלי.אין מצב שאני נותנת לו לנצח.
אני מגבירה את המהירות ורואה את ג'סטין נותר מאחור, אני רצה במהירות שיא וכשאני מגיעה לקו הסיום אני עוצרת.
אני מניחה את ידיי על הברכיים ונושמת עמוק, מנסה לסדר את הנשימה שלי.
אני מביטה בג'סטין רץ לכיווני, מתנשף כמו מטורף.
"ניצחתי!" אני צועקת והוא נופל על הדשא, מתנשף בלי הפסקה.
"את פשוט משוגעת" הוא אומר בין הנשימות ואני צוחקת, לוגמת מעט מבקבוק המים שג'סטין הביא איתו.
ג'סטין עובר ממצב שכיבה לישיבה, אני זורקת לעברו את הבקבוק ומחייכת.
הוא שופך את המים על ראשו ואני מצחקקת, המבט שלו שווה את הכל.
אני מתיישבת לידו וממשיכה לסדר את הנשימות שלי, הוא מסתכל עליי ומגחך.
"אני לא אפקפק בך יותר לעולם" הוא אומר ואני מביטה בו ומחייכת.המשפט הזה אומר הכל.
"תודה רבה" אני אומרת בכנות
"אני עדיין לא מאמין שבחורה ניצחה אותי" הוא צועק ואני צוחקת, הוא צוחק מיד אחריי ואנחנו מסתכלים אחד על השני.
"ובכן, ניצחת.תשאלי מה שאת רוצה" הוא אומר לאחר שנרגענו מעט מהצחוק והנשימות שלנו התייצבו.
"כל דבר?" אני שואלת על מנת לוודא
"זאת הייתה העסקה" הוא אומר ואני מהנהנת, נושמת עמוק ושואלת את הדבר שהכי מטריד את ראשי מאז הפגישה הראשונה שלנו.
"בפגישה הראשונה שלנו, כששיחקנו את המשחק של השאלות.שאלתי אותך מתי שכבת בפעם הראשונה ולא ענית לי.
אני רוצה לדעת למה."
YOU ARE READING
השולחן המסכן
Romance"אני מצטער, התכוונתי ללכת לפני שתתעוררי." ירייה, ועוד אחת, ליבי מדמם. הבכי שלי מתחזק ואני מייבבת. "בבקשה אל תגיד את זה" אני מתפללת שימצא הגיון, שיחזור להיות הג'סטין שאני אוהבת, שנוכל להילחם יחד. "הלוואי ויכולתי לומר משהו אחר." ******** אליסון וג'סטי...
