אני בולעת רוק בכבדות ונושמת עמוק, נכנסת למסעדה שבה קבענו.
ליבי דופק בחוזקה, ידיי מזיעות וראשי כואב. הנסיון להבין מה קורה כאן שבר אותי נפשית.
יש כלכך הרבה שאלות שאני רוצה לשאול, מגיע לי הסברים.
אני לא יודעת אם הבחור ההוא יספק לי אותם, אבל הוא בהחלט יודע משהו.
אני עדיין לא יודעת למה אני נפגשת איתו, בחורה אחרת הייתה מנתקת לו בפרצוף.
אני לא בטוחה אם זה הסקרנות או הציפיה שהובילה אותי לכאן, כך או כך, אני רק רוצה לדעת את האמת.
אני מביטה באנשים שנמצאים במסעדה ולא מבינה כיצד אני אדע מי הבחור הנכון.
לפתע אני פוגשת עם עיניי שלט שיושב על השולחן, 'אליסון הטפילד' כתוב עליו בגדול.
הבחור ישב עם הגב אליי, הסקרנות אכלה אותי מבפנים.
אני נושכת את שפתיי מלחץ ומתקדמת לשולחן באיטיות, בכל צעד אני מרגישה את ליבי הולם.
אני ממשיכה להתקדם לכיוונו ורואה אותו מסתובב מעט, הוא הביט בי ומיהר לקום על רגליו.
פי נפתח מעט מההלם, לעזאזל אני לא רוצה להודות בזה אבל אנחנו די דומים.
אני רואה את עצמי רק בוגרת יותר, עם שיער קצר וגבות עבות.
אותן שפתיים ועיניים, אותו מבנה של האף, הסנטר הקטן והלחיים הנפוחות.
אני חושבת שאני עומדת להתעלף.
"וואוו" הוא ממלמל והקול הגברי והעמוק שלו נשמע, הוא בולע רוק בכבדות ומביט בי מחייך חצי חיוך, אפילו החיוך שלנו דומה.
"זאת את" הוא אומר ואני מהנהנת באיטיות, בוהה בו ולא מאמינה למראה עיניי.
"בואי שבי" הוא אומר לפתע ואני מתקדמת לכיסא שמולו באיטיות, הלב שלי משתולל ואני מתיישבת על הכיסא כששולחן מפריד בינינו, הוא מתיישב על הכיסא שלו ואני נושמת עמוק.
"את נראית בדיוק כמו שדמיינתי אותך" הוא פותח בשיחה ואני מחווירה מעט, סערת הרגשות שמתחוללת כרגע בליבי היא נוראית.
אני כועסת אך מתרגשת בו זמנית, אני לא יודעת איך להגדיר את התחושה.
"אה..אני הולכת לשירותים" אני אומרת וקמה מהכיסא, הוא מהנהן בקצרה ואני מתקדמת לשירותים, נכנסת אלייהם ומרגישה גוש של דמעות עומד בגרוני.
אני מוציאה את הפלאפון שלי מתיקי ומחייגת לג'סטין, הוא היחיד שירגיע אותי.
"בייבי" אני שומעת את קולו ואני אוטומטית נרגעת, הקול שלו כלכך מרגיע אותי.
"ג'סטין..זה הוא." אני אומרת והוא שתק לכמה רגעים.
"את בטוחה?" הוא שואל ואני נושכת את שפתיי
"הוא כלכך דומה לי ג'סטין, אני חושבת שאני עומדת להתעלף" אני אומרת
"אליסון תרגעי.בואי ננשום רגע ביחד." הוא אומר ואני מהנהנת, מניחה את היד על המצח שלי כשאני נזכרת שהוא לא רואה אותי כעת.
"את כאן?" הוא שואל בקול לחוץ מעט
"כן" אני אומרת והוא הוציא אנחת הקלה מפיו.
"קדימה בייבי, תנשמי איתי ביחד" הוא אומר
"אוקי" אני ממלמלת
"1,2,3" הוא אומר ואני נושמת עמוק, משחררת את האוויר באיטיות.
אני שומעת אותו מבצע את הפעולה ביחד איתי ומחייכת מעט, הוא הגבר המושלם.
"שוב?" הוא שואל
"כן" אני ממלמלת
"1,2,3" הוא אומר ואני נושמת עמוק בפעם השנייה, שומעת אותו משחרר את האוויר ביחד איתי.
YOU ARE READING
השולחן המסכן
Romance"אני מצטער, התכוונתי ללכת לפני שתתעוררי." ירייה, ועוד אחת, ליבי מדמם. הבכי שלי מתחזק ואני מייבבת. "בבקשה אל תגיד את זה" אני מתפללת שימצא הגיון, שיחזור להיות הג'סטין שאני אוהבת, שנוכל להילחם יחד. "הלוואי ויכולתי לומר משהו אחר." ******** אליסון וג'סטי...
