They will be here forever- one direction

Part 15:

רגע.

הסתכלתי לבר שהיה ממש מעבר לכביש וראיתי את ליאם ונייל יושבים שם ומדברים

הם לא עזבו את ניו יורק?

הם קמו מהשולחן בו הם ישבו ויצאו מהבר, עוברים את המעבר חצייה שמפריד בין הכביש למדרכה וכשהם התקרבו לכיוון שלי הם שמו לב שאני כאן, מהר הסטתי את מבטי והתעסקתי בטלפון שלי

נו איפה המונית הזאת?

״דארס?״ שמעתי את הקול של נייל והרמתי את ראשי

״היי״ אמרתי

״מה את עושה כאן באחת עשרה בלילה?״ ליאם שאל

״אני עובדת בבית הקפה״ אמרתי

״למי את מחכה?״ נייל שאל, מה זאת חקירה?

״למונית, לא עזבתם את ניו יורק?״ שאלתי

״דארס תחזרי הביתה״ ליאם אמר וצחקתי

הם לא יפסיקו אה?

״אני חושבת שהבהרתי את עצמי טוב מאוד שאמרתי שאני לא חוזרת, אתם מוזמנים להפסיק לנסות״ אמרתי

״סבא מפורק, מפורק.״ ליאם אמר

״אני יודעת, הוא דיבר איתי לפני כמה ימים״

״ומה את אומרת?״ נייל שאל

״שאני מצטערת שזה המצב. אבל אני לא חוזרת״

הם הסתכלו עליי במבט עצוב והנהנו

״תבטיחי שלא תשכחי אותנו״ נייל אמר

״מבטיחה״ אמרתי והקול שלי נשבר

״ביי דארסי, נתראה בגלגול הבא״ אמרו והלכו

- - -
הגעתי הביתה והשעה הייתה כמעט שתיים עשרה.

ג'נה ומייקל ישבו על הספה וצפו בטלוויזיה ״היי״ אמרתי והם הסתובבו אליי

״היי מותק, איך היה בעבודה?״ מייקל שאל

״ממש כיף״ אמרתי וחייכתי

״יש משהו שאת לא מספרת לנו גברת צעירה?״
ג'נה שאלה וצחקתי

״כמה דברים, עשו מקום״ אמרתי והתיישבתי בניהם

״אוקיי, אז יש עובד בבית הקפה-״

״ניק, בחור מקסים״ מייקל אמר

״כן ניק. אז יש מצב שקצת נדלקתי עליו אבל לא משהו רציני, אני מכירה אותו רק יום אחד, באמת שהעובדות בבית הקפה מקסימות ודינה ממש חמודה.
אז כשיצאתי וחיכיתי למונית ראיתי בבר מעבר לכביש את ליאם ונייל, הם ראו אותי ודיברנו וזהו, זה נגמר לתמיד״ אמרתי

״רגע רגע. דבר דבר. ניק?!״ מייקל שאל וצחקתי

״הוא ממש נחמד, הוא קרא לי יפיפייה״