They will be here forever- one direction

Part 18:

״דארסי פיין, ממש באלי לחבק אותך עכשיו״ סבא אמר וחייך אליי, קפצתי עליו בחיבוק ולא עזבתי במשך כמה דקות טובות

״היי פיינו״ אמר וחייכתי אליו

״אני התגעגעתי אלייך כל כך״ אמר

״גם אני״

״אני לא באתי לנסות להחזיר אותך ללונדון, זאת החלטה שלך ואני מקבל אותה, כמובן שהייתי מעדיף שהנכדה הקטנה שלי תהיה קרובה אליי, אבל גם כמה שעות טיסה זה בסדר ואני גם לא לבד״ אמר

״אז מי פה?״ שאלתי ורובין ואן נכנסו לבית הקפה

״דארסי פיין, אם את לא מביאה לי חיבוק עכשיו אני מתמוטט״ רובין אמר ורצתי לחבק אותו, כל כך התגעגעתי לחיבוקים שלו, זה תמיד היה עוזר לי כשהייתי צריכה חיבוק חם ממישהו

״היי! אני גם רוצה חיבוק״ אן אמרה וצחקתי, חיבקתי אותה חזק ולא רציתי לשחרר

״התגעגעת אליי מאמו סטיילס?״ שאלתי

״יותר מידי. את לא מבינה איך זה לחיות בלי הילדה הקטנה שאני כל כך אוהבת״ אמרה

״יהיה בסדר, באמת. בואו שבו אני אכין לכם קפה״ אמרתי והתקדמתי למאחורי הדלפק

״כפית-״ רובין התחיל להגיד

״כפית וחצי סוכר וקצת חלב״ אמרתי

״בדיוק״

אחרי שהכנתי לכל אחד מהם קפה התיישבתי ממולם בשולחן והחזקתי לסבא את היד, ראיתי שניק ישב בספות ממול וחייך אליי

״אז מי זה הבחור המתוק הזה?״ אן שאלה ואלוהים אני בטוח מסמיקה עכשיו

״הוא עובד איתי כאן בבית הקפה״ אמרתי

״דארס..  את יודעת שאת יכולה לספר לנו הכל״ סבא אמר

״אנחנו סוג של ביחד, אבל אתם נשבעים שאתם לא אומרים מילה לבנים! רק לואי יודע״ אמרתי והם הנהנו

״המצב בבית הסתדר קצת?״ שאלתי

״ג'מה על הפנים, היא וג'ייקוב מבלים המון ביחד, הוא לגמרי בחור מדהים״ אן אמרה

״אני ממש שמחה בשבילה שהיא מצאה אותו״ אמרתי

״לגמרי. אז המצב בבית לא משהו, הבנות על הפנים, מארק ויאסר לא מפסיקים לבכות, בובי כל היום בחדר ולא יוצא ואני אפילו לא אתחיל לדבר על הבנים״ אמרה

״הם לגמרי הרוסים דארס, לואי והארי בחדר, צופים בסרטים ובעיקר בוכים. נייל רק רוצה לצאת מהבית כי כל דבר שם מזכיר לו אותך, ליאם מקלל את עצמו בלי סוף על ההתנהגות שלו באותו היום ואלוהים זאין שבור כל כך, אני חושב שזאין לקח את זה הכי קשה אחרי ליאם. הוא כל היום הולך בבית ושואל את עצמו למה? למה היא עזבה אותי? הוא לא מבין איפה החברה הכי טובה שלו? איפה הילדה שהצילה לו את החיים? הוא מרוסק, אנחנו בחיים לא ראינו אותו ככה״ סבא אמר