הילד אריאל הבת ברח מהרצועה שלו, בעודו צועק, "יש לי משפחה! ילדים! אישה! בעל! נמלים מלמדות תורה בעזרת השם!"
איתי נשאר פעור פה והלום קרב.
'איך אחזור לאלמוג ככה? איך אסתכל לו בעיניים?' איתי חשב בטמטום, הרי הוא מעולם ראה את עיניו של אלמוג.
איתי היה בדרכו הביתה, גורר אחריו את הרצועה הקרועה של הילד אריאל הבת.
כשהגיע אל המדרגה ההיא, הוא ידע שאלמוג יודע.
הוא התקדם עם ראש מורכן והביט בצער במדרגה.
"איתי איתי" אלמוג אמר. "לא הבאת איתך את הילד אריאל."
"זה נכון, אדוני." איתי רצה להתחנף אל אלמוג כדי שהעונש יהיה קל ככל האפשר.
"תחשוב על הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך, והוא יתגשם!" אלמוג הגביר את קולו.
איתי ניסה לנקות את ראשו מכל מחשבה, אבל אותה מחשבה נוראית המשיכה לצוף, וכשעצם את עיניו ראשה התמלא בתמונות מזעזעות.
"תפקח את עיניך, איתי." קולו של אלמוג חדר אל המחשבות של איתי, "ותסתכל במראה."
איתי ניגש למראה בלחץ, ראשו מלא בתמונות גופו ה...
רחב.
איתי הסתכל במראה, לא מאמין למראה עיניו. הוא היה.. רחב.
איתי ילד רחב (הזונה).
————————————————————————
איתי האלפא 😭🤪🤡🧍♂️❤️🥸🥹💨😇👃👄😍🤮😀
