הפרי האסור

פרק 1

אוליאנה-

ידיו נאחזו ברגליי בחוזקה, מחפשות דרך מילוט. חייכתי קלות בעודי מתיישבת על הספה, בוהה בחיים שנלקחים מעיניו החומות. נשמותיו נעשו יותר ויותר רועשות בעודו מנסה להיאבק בחיים. לעזאזעל, פשוט תמות כבר. נאנחתי קלות, מביטה לעבר הבחור הגוסס בשיעמום מוחלט. הניצוץ שבעיניו נעלם, בעוד צבעו אזל מפניו. יופי. קמתי באיטיות, חולפת על פני הגופה, ויוצאת מהחדר. ״לעזאעזל, העקבים האלה הורגים״ לחשתי קלות בכעס. נשענתי על הקיר, לוקחת את עקביי מרגליי ומתחילה ללכת יחפה. ״הרבה יותר נוח.״ מילמלתי קלות, נמלטת מהמסיבה.

הבטתי לעבר גופי החשוף, בעודי מוציאה את שיערי הג'ינג'י שהיה אסוף, משחררת אותו במורד גבי. חיוך קטן עלה על שפתיי בעודי מתקדמת לכיוון המים הזורמים שבמקלחת.
נכנסתי לתוך המים החמים, נרגעת מהתחושה הצורבת והחמה על עורי הקר. לקחתי את סבון הגוף האהוב עליי בריח וניל, שמה כמות ניכבדת בתוך ידיי, ומתחילה לקרצף ביסודיות את גופי.
גופי התמלא בתחושת סיפוק לאחר שהצלחתי לחסל עוד אחד מהמטרות שהברווטה הציבה בפניי. הפעם, עשיתי זאת בעזרת הצמח האהוב עליי. ״אטרופה בלדונה״. מסמל גם אישה יפה באיטלקית, מה שהופך אותו לכל כך קלאסי. בדרך כלל אני משתמשת בו כשאני רוצה לעשות עבודה נקייה וחסרת מאמץ. לאטרופה בלדונה יש ריח מתוק, וגם טעמו אותו דבר. אך בהחלט הדבר המתוק ביותר הוא המוות שמגיע ביחד עם הצמח. הצמח יתקוף את השרירים שלך, שכוללים את הלב. כמו שאמרתי, קלאסי, חסר מאמץ, עבודה נקייה. מה צריך יותר מזה? בהחלט הצמח האהוב עליי.
עטפתי את גופי במגבת לאחר שסיימתי את המקלחת הנעימה. סירקתי את שיערי בעדינות והתלבשתי במהירות, שמה טי שירט וטרנינג.

״הנה הילדה שלי!״ קרא אבי בהתרגשות. הבטתי לעברו בעודי ממשיכה לרדת במורד המדרגות. אבי התקרב לעברי, מצמיד חיבוק גדול לגופי. נרתעתי קלות בעודי מתנתקת במהירות, מתקדמת לכיוון המטבח. ״אני כל כך גאה בך!״ הצהיר אבי בגאווה. התיישבתי בשולחן האוכל ליד אוולין, אחותי הקטנה.
גיחכתי קלות והנדתי בראשי. במה הוא גאה? שהבת שלו נטלה חיים בפעם נוספת?
יש אבים טובים שדואגים לבנות שלהם, ויש את אבא שלי, שדואג לכיס שלו. אבא בחיים לא הראה כלפיי שום חיבה. חוץ מהפעמים שבהם אני הורגת, ואז הוא מברבר על כמה שהוא גאה בי.
לא באמת אכפת לו, כל עוד כסף נכנס לכיס שלו.
גם לי לא אכפת כל עוד אני מקבלת חצי מהסכום, ועושה בו מה שמתחשק לי. ״תודה, פפה.״ חייכתי קלות. ״איך עשית את זה הפעם?״ אבי התיישב מולי. למה הוא מדבר על זה כאילו מדובר בציון גבוה שקיבלתי במבחן? לא שזה מפריע לי.. אין לי מצפונים לגבי החיים שאני לוקחת. רוב האנשים שמקבלים את הביקור שלי, כנראה ראוים לכך. אין לי שום מצפון, שום חרטה. ככה לימדו אותי להיות. ״עם הפרח״ לא הייתי צריכה לפרט יותר. אבי חייך בגאווה והנהן קלות. התעלמתי מהמבטים של אוולין שלא הפסיקו להינעל על פניי. לקחתי את כף הפסטה, מוזגת לי לתוך הצלחת. ״מרקו יעביר לנו את הסכום בקרוב״ המשיך אבי לדבר. הכנסתי חתיכת פסטה לפי בעודי מהנהנת קלות לעבר אבי. ״הוא אמר שיש לו משימה גדולה בשבילך״ האם אי פעם הוא מפסיק לדבר? לעזאעזל, בן אדם רוצה לאכול. המשכתי להנהן קלות, למרות חוסר העניין שבי.
״אוולין מתרגשת להצטרף אלייך״ אבי פלט. גופי קפא וידי הניחה את מזלגי במהירות. הבטתי לעבר אוולין המחייכת. האם זה למה מבטה לא הפסיק לנעוץ בי מבטים? ״מה זאת אומרת״ קולי היה קר.
המשכתי להביט לעבר אוולין, שהייתה נראת נלהבת עד הגג.
״היא כמעט מוכנה, ואז תוכל להצטרף אלייך״ אבי חייך בגאווה לעבר אוולין. ״היא בת 14״ חשקתי שיניים. אומנם מבחוץ הייתי רגועה כמו תמיד, אך מבפנים ביעבעתי כמו הר געש שעומד להתפוצץ.
״גם את היית בת 14 כשהתחלת״ אמר אבי. ״אני שונה״ קבעתי.
אוולין שונה ממני בהרבה. הרבה יותר רגישה, יותר טהורה.
לא אתן לה להיכנס לעסק הזה ולהשחיר את הנשמה שלה. הנשמה שלה טהורה, רואים את זה בעיניה הכחולות.
״זה לא משנה. מרקו הציע סכום יותר גדול של כסף אם תחסלו ביחד יותר אנשים.״
כמובן. הכל קשור לכסף אצל אבי. הנהנתי קלות בקשיחות, בעודי מכניסה את המזלג עם הפסטה לפי.