הפרי האסור

פרק 7

אילואנה-
חיוך זחוח הופיע על פניו, חיוך שרציתי למחוק. חיוך שאמחק.
האפלה קרנה ממנו בגלים עצומים, ולרגע קיבלתי צמרמורת בגופי. אך זה היה רק לרגע. אני צריכה להזכיר לעצמי שאני עומדת פה עם בוס מאפיה, לא סתם מישהו. התוכנית שלי נכשלה ובגדול ועכשיו אצטרך לעשות את זה מלוכלך. הוא ישב פה כל הלילה, מביט לעברי כמו טרף שמחכה לטרוף את ארוחת הערב שלו.
הוא רעב, צמא לדם. אפשר לראות את זה בעיניים שלו.
הוא סובב את סכינו על האצבע שלו בקלילות, מתקדם קלות.
גופי התקשח בזהירות, מחזק את אחיזתו בסכינים שבידיי.
ללא התרעה, העפתי את סכיני לעברו, כמעט פוגעת. הוא תפס את הסכין שניה לפני שפגעה בצווארו.
״קרוב״ קולו היה ציני, בעוד חיוך מלא בביטחון הופיע על פניו. הוא הפנה את הסכין לעברי, זורק אותה לעבר צווארי. תפסתי אותה, מרימה גבה.
״קרוב״ השבתי באותה ציניות. הוא גיחך קלות. זה מה שזה הולך להיות? קרב מבטים מייסר ומשעמם? הטתי את ראשי הצידה, מצמצמת את עיניי בזהירות לכיוונו. במהירות רבה גופו התקדם לכיווני, מסתער עליי. אגרופו הוטח על הצלעות שלי, גורם לכיווץ קטן להופיע בפניי, אך לא יותר מזה. נשפתי ברוגז, מטיחה את אגרופי על לסתו.
לאחר מכן, התכופפתי לעבר הריצפה, פוגעת ברגלו וגורמת לו להתמוטט על הריצפה. רגלי נעה לעבר פניו, אך הוא תפס אותה ודחף אותי אחורנית, גורם לי ליפול על הריצפה הקשה. הוא התרומם במהירות, וכך גם אני. הבטנו אחד בשני כמו שני טורפים. שני רוצחים צמאים לדם. התקדמתי לכיוונו, בועטת בצלעותיו. הוא התכווץ קלות, אך עדיין המשיך לפעול. רגלו פגעה בברכיי, גורמת לי להתמוטט על הריצפה. הוא עלה מעליי, אוחז בידיי מעל ראשי. עיניו האפורות ננעצו בעיניי בשעשוע מוחלט. זה משעשע אותו?
הטחתי את רגלי בין איברו, גורמת לו להתכווץ ולאחיזתו להשתחרר. עליתי מעל גופו, חונקת את צווארו בחוזקה. הוא הטיח את אגרופו בצלעותיי, אך כלום. לא הגבתי. הוא הטיח עוד אגרוף היישר לאפי, גורם לי לשחרר את אחיזתי קלות. הוא ניצל את ההזדמנות והשאיר חתך עמוק בידיי בעזרת הסכין שלו. כאב נעים הציף את גופי וחיוך קל עלה על פניי. אחיזתי בצווארו התחזקה. ידיו החסונות החזיקו את צווארי בתמורה, חונקות אותו. לעזאזל, הבן אדם חזק. ״תוותרי פשוט.״ מילמל קלות בחוסר אוויר. חייכתי קלות, מטה את ראשי הצידה. גופו הורם בכל הכוח, מסובב את המצב ככה שהוא מעליי, וידיי כבר לא סביב צווארו.
״יש לך כוח״ הנהן קלות בחיוך. צימצמתי את עיניי לכיוונו בזהירות, בעוד ידיו לפתו את צווארי בחוזקה.
האוויר נחסם מריאותיי וכאב חד הציף את גופי כשהחמצן לא הגיע.
״אגיד לך מה״ אמר, משחרר קלות מצווארי. נחנקתי קלות בעודי נושמת כל טיפת אוויר שעמדה לרשותי. ״לא אוכל להרוג אותך.
הברווטה תשתולל אם ארצח להם את המטורללת שלהם״ אמר מתיאו. חייכתי קלות בסיפוק. אני לא צריכה את הברווטה שתגן עליי, כי יש לי את עצמי. גם בלעדיהם הייתי מצליחה להרוג אותו.
״אבל אל תטעי אילואנה, אצוד אותך כמו טרף אם אצטרך. כדאי שתעופי מהטירטוריה שלנו.״ הוא קם מגופי, מיישר את קימוטי החליפה שלו. צימצמתי את עיניי לעברו בחוסר אימון. הוא באמת חושב שאלך מפה כל כך בקלות? ״אל תתני לי לראות אותך עוד פעם.״ סינן מבעד לשיניים חשוקות, יוצא מהמחסן.
התנשפתי בכבדות, מניחה את ראשי לאחור בעוד חזהי יורד ועולה בצורה מטורפת.