סיימון,
בעיקרון עברו כמה ימים, אבל אל תיעלב, עבר עלי סופש קשה...
ג'וש ואני נכנסנו חזק לקטע ועדיין לא התנשקנו, כי זה משהו הרבה יותר עמוק...
ואז בשישי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ונלחצתי, כי לא הרגשתי ככה.
בשבת יצאתי עם חברות שלי וחברים שלהם לים, ישנו שם, ושתיתי כדי לשכוח. הקאתי והכל, ואז בלילה ביקשתי מאחד מהם שיישאר איתי לישון ויחבק אותי. הגופים שלנו לא התאימו כמו שהגוף שלי ושל ג'וש מתאימים, אבל זה היה נחמד. דיברנו קצת, ובשלב מסויים נישקתי אותו.
התמזמזנו כמה שעות, והוא עשה לי היקי על הצוואר. תוך כדי מזמוז חשבתי על ג'וש, וידעתי שמה שאני עושה לא בסדר, אבל המשכתי, כי לא הייתי חזקה מספיק כדי לגרום לעצמי לעצור.
בבוקר היה לי הנגובר, היה יום נחמד ומרוח, ודיברתי עם ההוא כרגיל, כי הוא ממש נחמד והוא הבין שזה היה חד פעמי, והוא ידע שיש לי מישהו. ואז בערב עישנתי הרבה, וביום ראשון דיברתי עם ג'וש וסיפרתי לו הכל. הוא היה ממש שקט, ואמרתי לו שאני לא רוצה להמשיך עם זה יותר. גם כי אני לא חושבת שמתאים לי זוגיות עכשיו, וגם כי אני לא רוצה לפגוע בו יותר, ואני פוחדת שזה יקרה.
עברו עלי כמה ימים קשים אחר כך, עישנתי, ישנתי, לא הלכתי לבית ספר, אכלתי גלידה וראיתי סרטים, והתגעגעתי לג'וש.
אני מניחה שהתחלתי לעשן הרבה כי זו היתה דרך להעניש את עצמי בה, כי כשדיברנו הוא אפילו לא כעס עלי, כי תכנית לא היינו זוג.
אחרי כמה ימים, פתאום הבנתי שאני בוגדת, ולא ידעתי מה לעשות.
בחמישי נפגשנו ודיברנו עוד הפעם, והחלטנו שנישאר ידידים. הוא אפילו לא כעס עלי, ולא שנא אותי בגלל מה שעשיתי. ואני מעריכה אותו עוד יותר בגלל זה.
אני חושבת שבלי לשים לב הוא מאוד נכנס לי ללב, והתגעגעתי אליו מאוד, ואכלתי את עצמי הרבה בגלל מה שעשיתי, ולא הבנתי את זה עד שזה נגמר. לא אהבתי אותו בצורה רומנטית, אבל אני אוהבת אותו בתור בן אדם. והרגשתי נוראית.
ואז התחילו השאלות, כמובן. אם אדם עושה משהו רע שאין עליו מחילה, איך הוא מתקדם משם? כי אפשר פשוט להתקדם וללמוד מהטעות, אבל זה לא מרגיש בסדר, אני צריכה עונש. ואם הוא לא יעניש אותי, אז אני צריכה.
חברים שלו שונאים אותי, ואני אוכלת את עצמי גם בגלל זה. אכלתי את עצמי כשאנשים שנאו אותי תמיד. כשמישהי שנאה אותי כי הייתי יפה, אכלתי שוקולד. כשמישהי שנאה אותי בגלל האישיות שלי, אכלתי שוקולד. ועכשיו, שמישהו שונא אותי בגלל משהו שעשיתי, זה יותר קיצוני, סיגריות.
אני לא חושבת שאני רק מענישה את עצמי, זו גם דרך להדחיק רגשות, לא להתמודד איתם ..
אני לא יודעת מה לעשות עם זה. אני מדברת עם הפסיכולוגית שלי על דברים, אבל אני לא רוצה שיידעו את זה.. אולי חברות מסויימות שאני יודעת שלא יעשו עם זה משהו...
אני לא יודעת מה לעשות סיימון, אני שמחה מצד אחד, כי אני סופסוף לומדת לסיים דברים יפה עם אנשים, אבל מצד שני אני עדיין אוכלת את עצמי, ועדיין יש לי דרך ארוכה לעבור...
בסדר, לאט לאט, צעד צעד...
אני צריכה פשוט לשמוח שהצלחתי כבר משהו אחד, נכון?
זה קשה...
אני יעבור את זה אבל, כמו שאני עוברת הכל...
לילה טוב סיימון, אני אוהבת אותך,
אדריאנה
YOU ARE READING
overthinking
Non-Fictionנערה הגרה בפריז מתמודדת עם משברי גיל ההתבגרות. לא הדברים היותר קשים כמו הפרעות אכילה ומחשבות אובדניות.. אבל בכל זאת הרבה מחשבות מציקות לה.. אז יום בהיר אחד, אמא שלה קנתה לה יומן ואמרה לה לכתוב בפנים את המחשבות שלה, ושזה יעזור לה, אז הנערה מנסה, וזאת...
