Part 22

518 23 4
                                    

ליאם קופץ בהפתעה כאשר הדלת הקדמית נפתחת ונסגרת וטרקת והארי נכנס לדרוך. הוא עוצר את מעשיו, ידו נרגעת על הדלפק שהוא ניקה.

הוא מקשיב בקשב רב ואינו מופתע כשהארי נכנס למטבח, רותח מכעס. אמנם הוא קצת מופתע מכך שהוא לא לובש חולצה ונעליים אבל מחליט לא להגיב על כך.

הארי אדום בפנים ובצוואר והוא משחרר נשימות מרופטות, החולצה והנעליים שלו בידו והוא מסתובב במטבח הגדול כמה רגעים לפני שהוא מתיישב על האי באמצע המטבח.

הוא מצמיד את ידיו לפניו, אצבעות צמודות לפיו, רגל קופצת למעלה ולמטה כשהוא בוהה במשטח הגרניט של האי.

"אתה בסדר שם, בוס?" שואל ליאם, קולו חושש כשהוא מביט בזהירות בהארי.

"לא. ליאם. לא, אני פאקינג לא בסדר." הארי עונה בחוזקה, מניח את נעליו וחולצתו על הדלפק. ליאם מביט סביבו במבוכה, הוא כמעט יכול להרגיש את המתח מתגלגל מהארי.

"אתה... רוצה לדבר על זה?" שואל ליאם, מכחכח בגרונו קלות.
הארי לוקח נשימה עמוקה ואז מרים את מבטו אל ליאם והוא בהלם לראות שהעיניים של הבוס שלו התחילו לדמוע.

"ווא-מה אני אמור לעשות?" הארי שואל, קול יוצא כלחש שבורה. הוא לא נותן לליאם את ההזדמנות לענות לפני שהוא ממשיך,
"אני מנסה בשבילו- דפקתי ועכשיו אני מנסה לתקן את זה והוא-"
הארי עוצר, שפתו רועדת לרגע והוא קובר ראשו בידיו.

"הוא לא עושה את זה קל, הוא לא מבין שאני מנסה. הוא הזמין אותי ואז הוא... הוא פאקינג... אני לא מבין מה הוא רוצה ממני. הוא אמר לתת לו מרחב ואז הוא אמר שאני לא מנסה מספיק?"
הארי לוחץ את כפות ידיו לתוך עיניו כדי לא לבכות.

"אתה לא יכול להטיל את האשמה עליו הארי, פגעת בו והוא-" ליאם מתחיל והארי כועס. למה מאשימים אותו בכל דבר?
"פשוט תשכח מזה, ליאם." הארי מצטער, קוטע אותו.

"כולכם בצד שלו. כולכם. ואני- אני לא יכול להתמודד עם החרא הזה. אני לא יכול לעזאזל- אני אפילו לא חושב שאני טועה כאן!" הארי מסביר וליאם רק בוהה בו כי הוא חייב להודות שהוא לא לגמרי הוגן.

הארי מחכה שיגיד משהו וכשליאם לא אומר, הוא נעמד במהירות ותופס את הדברים שלו מהדלפק. "תשכח מזה. אין לי זמן לחרא הזה, יש לי דייט להתכונן אליו".
הארי נוהם לפני שהוא מסתובב על עקבו ויוצא מהמטבח.

-

"למה ראש הזין הזה היה בבית שלנו?" שואל זאין כשהוא נכנס לחדרו של לואי. לואי יושב על קצה מיטתו, ידיו מוצמדות לראשו הפועם.

"אני לא יודע, זאין." לואי אומר, גבות מקומטות כשהוא מנסה להיזכר באירועי הלילה הקודם. "הוא בדיוק בא?" שואל זאין.

"אמרתי, אני לא יודע!" לואי צועק וזאין פשוט מגלגל את עיניו ויוצא מהחדר. לואי יושב שם כמה רגעים לפני שהוא תופס את הטלפון שלו משידה ליד המיטה שלו, הוא כמעט מת, אבל זה לא משנה.

bartender l.s (Hebrew) Where stories live. Discover now