JOEY

•פרק 4 - כוס אמא שלך•

עבר שבועיים מאז הניתוח וכבר שוחררתי מבית החולים, אן הגיעה לבקר אותי עוד הרבה פעמים, נראלי שאני מאוהב בה... לא, לא נראלי, אני בטוח.
היום אני חוזר ללימודים ואני מקווה לראות אותה.
היי ג׳ואי, אני מקווה שאתה בא היום אני רוצה לראות אותך:) X-אן
אני רוצה שתיהי שייכת לי.
᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾᯾

כשהגעתי לבית הספר חיפשתי את אן בכל מקום, אבל לא ראיתי אותה.
״נו מחפש את אהובתך?״ שאל כריס וצחק.
״לך תזדיין כריס.״ אמרתי באדישות והמשכתי לחפש את אן, ״נו איפה היא סעמק?!״ אמרתי בזעם.
״צ׳יל אחי... גם אני הייתי מחזר אחרי לורן.״ ענה.
״כן ומאז אתם מזדיינים כל יומיים.״ עניתי בחיוך.
״היי! תבקש סליחה.״
״לא רוצה.״
״תבקש סליחה ג׳ואי.״
״ל.א.ר.ו.צ.ה.״
״ג׳ואי.״
״כריס.״
״ג׳ואי.״
״כריס.״
״נו תבקש סליחה יא מניאק!״ דרש.
״סתום תפה כבר כוס אמא שלך!״ התעצבנתי.
״פשייייי איזה דיבור.״ אן הופיעה מאחורינו, ״את מי אתם מחפשים?״
״אותך.״ חייכתי.
״טוב אז... מצאת.״ ענתה ושלחה אליי חיוך קטן.
תיהי שלי כוסעמק!
״אן תגידי לו לבקש ממני סליחה.״ אמר כריס.
״וואי שחרר מה אתה קוקסינל?״ אמרתי בגילגול עיניים.
״על מה לבקש סליחה?״ שאלה.
״הוא אמר שאני וקייטי מזדיינים כל יומיים.״ ענה.
״זה לא נכון?״ גיחכה וגם אני.
״אל תתחילי גם את...״ גילגל עיניים, ״אז לשאלתך לא, אנחנו מזדיינים כל שלושה ימים.״
אני גם רוצה לזיין את אן
״טוב אני אשאיר אתכם לבד..״ אמר כריס והלך.

״את כל כך יפה..״ אמרתי והבטתי בעינייה.
״תודה...״ ענתה והסמיקה.
אולי תפשיטי אותי כאן ועכשיו?
דממה הייתה במשך כמה רגעים ואז נישקתי אותה,
זו הייתה נשיקה רכה ומתוקה לא צירפתתי אותה, אבל הנשיקה הזו הייתה מעל ומעבר בשבילי.
לאחר שסיימנו את הנשיקה אן ברחה, הרגשתי רע עם עצמי כל כך.
״לא נורא אחשלי תבוא אחת אחרת.״ כריס הגיע ותפח על כתפי.
״היית פה כל הזמן הזה?!״ צעקתי עליו.
״שאני אפספס את הנשיקה של החבר הכי טוב שלי?״ גיכך.
״בן זונה.״ לחשתי.
״ג׳ואי מה יש לך?״ שאל, ״אני רק מנסה לעזור לך...״
״אז אל, סע ממני.״ התעצבנתי.
״אין בעיה, אל תדבר איתי יותר בחיים.״ ענה והוסיף ״אני איתך סיימתי חבר חרא זה מה שאתה.״ והלך.