מאפיונר שלי

פרק 2

הלכתי להתארגן לקראת העבודה ואיך שיצאתי העוזרת שלי נכנסה ועידכנה אותי בהכל "האמא של המטופל מאתמול כבר שעתיים צועקת לדבר איתך" אמרה חווה העוזרת שלי "ואיפה הרופאים?" שאלתי "חלקם במקרה חירום שמישהו הגיע אלינו ו.." חווה דפדפה בלוח עץ הזה שמחזיק דפים "חלק גם בניתוחים ובהפסקה מדעת עצמם" אמרה חווה עצרתי בכעס "איפה הם?" שאלתי "בבית הקפה שנמצא בבית החולים" אמרה חווה הלכתי לשם "ותגידי לאמא שלו שאני תכף בא!" אמרתי בקול רם "בסדר מלך קרח" אמרה חווה כשהגעתי אחד מהרופאים עשה חיקוי עלוב שלי והם סימנו לו שלהפסיק "כולכם לחזור לעבודה מייד! נגמרו המשחקים!!" צעקתי וכולם ברחו ממני ותפסתי את מי שחיקה אותי "אתה לא אתה עף מבית החולים על מה שעשית תשאיר פה את כל הציוד של בית החולים , יצאתי מבית הקפה והלכתי לאמא של המטופל "אוו הינה האלוהים של המקום בא!" צעקה אמא שלו "תעיר אותו!" צעקה "אני רופא לא אלוהים ורק אתמול ניתחתי אותו" אמרתי אויש איזה כאב ראש היא הסתכלתי עליה במבט קר כשהיא המשיכה לצעוק עליי עד שהיה נמאס לה , ראיתי את המשרתת שלו מקודם מפונה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה הלכתי לשם במהירות "עדכון לגבי מצבה" ביקשתי ממי שהפנו אותה "מי שמצא אותה אמר כשהוא הגיע הוא מצא  ככה לא ידוע לנו מי מה זה קרה" אמר מי שפינה אותה בדקתי לה דופק "היא מתחילה לאבד דופק תחברו מהר את המכשיר!" עליתי עליה כשעמדתי על הברכיים שלי ועשיתי לה החייאה עם הידיים שלי כשהגענו ירדתי ממנה הגיעה האחות הגיעה ומסרה לי את המכשיר והשתמשתי בו עד שהדופק שלה היה יציב ועשיתי לה שטיפת קיבה האח לקח אותה לחדר פנוי של בית החולים והלכתי למשרד שלי לטפל במסמכים כשהגעתי התיישבתי ושמתי על המחשב שלי קולות של פסנתר והתחלתי לטפל במסמכים שיש לי על השולחן. חווה הגיעה אלי "רז האבא של הנערה פה" אמרה חווה "תכניסי אותו אלי אני עסוק עם הכל" אמרתי נקפאתי כשראיתי מי זה, זה היה פאקינג מרקוס "אז אתה מי שטיפל בה יפה יפה" אמר מרקוס "מה אתה רוצה?" אמרתי "תבוא אליך אישה מסוממת שמכרה אותה אלי הנערה לא רוצה שהיא תבוא לבקר אותה "רגע רגע למה אז היא פה?" שאלתי "היא ניסתה להתאבד אחרי שהיא ראתה אותה באה אליה" אמר מרקוס ונישק לי את הראש "אני צריך ללכת לעבודה שלי תעדכן אותי במצבה המספר שלי כבר בטלפון שלך" אמר מרקוס והלך איך שהוא הלך עשיתי עליו חיפוש בגוגל והיו שם אלפי רציחות שנוצרו קשר אליו תקיפות איומים הכל מהכל נקשרו אליו ואז הוא זוכה מחוסר ראיות. שיט במה הסתבכתי אם אני אעשה משהו אידיוטי יפטרו אותי ויקחו ממני את הרישיון שלי. אלינור ראתה אותו יוצא ובא אלי עם מבט מפוחד "מה לך ולו?" שאלה אלינור "מה אכפת לך" אמרתי "אמא שלי התעסקה עם אבא שלו ובגלל מה שהוא עשה היא עד היום במוסד לחולי נפש רק מסתכלת על הקירות" אמרה אלינור "מה היא עשתה?" שאלתי "היא לא אומרת כששאלתי אותה מה קרה היא רק אמרה את השם שלו בצעקות" אמרה אלינור והלכה.