בין השורות

בנים

מרגיש לי שאני לא טובה עם בנים,
כי לא הייתי עם בנים כמעט שלוש שנים,
דברים די משתנים.
אחרי שלוש שנים אני פתאום חופשיה,
ניגשת לעולם הדייטים ועושה כרטיסיה.
פשוט גיליתי שאני לא מכירה את עצמי מעבר,
כל הזמן הזה הייתי עם אותו הגבר.

איך אהיה טובה עם בנים?
אם לא הייתי עם בנים כמעט שלוש שנים.
והבנים שיצאתי איתם? אללה איסטור.
מזל שהשכלתי סוף סוף לפתוח טינדר.
כל החתיכים, עושים לי לייקים.
האינבוקס מפוצץ תוך שעתים.
מה לעשות? מה לענות?
אין לי מושג איך לתפקד... חרדות.

אני מכירה רק זוגיות של להנהן ולהגיד כן.
להיות בובה בלי להוציא מילה.
ככה זה אחרי מערכת יחסים רעילה.
אני רגילה להשפיל מבט בכל פעם שגבר זר מסתכל עלי ברחוב,
ומה ציפית שאת כל הכאב הזה אמשיך לסחוב?
לא אשאר במקום שלא באמת אוכל בו לאהוב.

סלח לי אבינו כי חטאתי, את התנ"ך בכיפור אף פעם לא קראתי.
התוצאה ברורה כירח- רוצה חתן לא עוד גבר בהופעת אורח.
מרגיש לי שאני לא יודעת איך מחליטים בין כל כך הרבה בנים.
"מה העניינים?", "מה הולך?", "מה נשמע?" איך עונים?
עזבו אותי, מעדיפה להעמיס משיין בגדים.

אז בררתי ודיברתי עם חתיך בשם גבע, קבענו באמ-פמ בשבע.
היה ממש נחמד אבל זוכרת בערך רבע.
חותכת מגבע, עוברת ליואל.
אז גם למשה ולסלומון.
רק מקווה שבסוף אחליט ויפול לי האסימון. (ושלא אכנס בדרך להריון)

מרגיש לי שאני לא טובה עם בנים – סוף סוף הייתי עם בנים אחרי שלוש שנים.
דברים די משתנים. ומי אני? מי אתה?
לא מצליחה להחליט עדין רק יודעת שחייבת ספייס ולא להכנס לקשר רציני.
היה נחמד בארץ הפלאות, אבל עד שלא אהיה שלמה עם עצמי – שלום ולא להתראות.