S(tupid)KZ 🤓

פרק 3:)

נקודת כללית:
*השעה הייתה 2:00 לפנות בוקר* נאבי ואיאקה ישנו בחדר שלהן לפתע נאבי הרגישה קרקור בבטן מתוך שינה ״ממ~ אוכל היא״ היא מלמלה ומיד קמה -אוף אני רעבה- חשבה נאבי לעצמה, היא ירדה למטה וניגשה למטבח ״אוף מה זה אין כאן כלום״ מלמלה לעצמה.
היא התקשרה למסעדה שהיא אוהבת והזמינה הרבה מאוד אוכל.(אתם בטח חושבים שהיא הזמינה ככ הרבה בשביל כולם אבל הכל בשבילה)
האוכל הגיע ונאבי הודתה לשליח ולקחה את כל ארבעת השקיות, היא התיישבה בשולחן בשמחה והתחילה לפתוח שולחן ״ממ אוקי בואו נראה, עוף יש ,צ'יפס ברור! קולה איך אפשר לשכוח מממ כן גם קצת עוגות אורז, רגעעע איפה הקינוח??? אה הינה מזל״. היא חייכה ובאה להתחיל לאכול ואז שמעה רעש ונלחצה (אם אתם חושבים שהוא פחדה כן ברור שיקחו לה מהאוכל) לפתע ראתה את צאנגבין ״נ-נאבי את נורמלית ? עכשיו שתיים לפנות בוק-רגע מה זההה ראמן יאאאא תביא לי״
נאבי הסתכלה עליו במבט של -רוצה למות?!- ״נאבי דאזנט שר פוד!!״צעקה בלחש צאנגבין התחננן אליה ולבסוף היא הסכימה לו קצת ממש אורז. רק שאז הם שמעו שוב רעש ״האוכל שלייי״ נאבי אמרה והתבכיינה לפתע באנגצ׳אן ירד למטה ״נו באמת! אתם צוחקים עלי, אתם יודעים בכלל מה השעה?!״ ״כן״ ענתה נאבי בחיוך ״שעת האוכל״ באנגצאן הסתכל בפרצוף מיואש ״לפחות הייתם קוראים לי״ ״קוראים לך?״ שאל צאנגבין ״בקושי אורז היא הביאה לי״  באנגצאן צחקק ואמר ״היית יכול להזמין לעצמך״ לאט לאט כולם חוץ מאיאקה רצו לאכול לנאבי מהאוכל
״דיייייי זה האוכל שליייייייייייייי״ התבכיינה נאבי ״יודעים מה תהנו בייי!!!״ לקחה כסף מעיל וטרקה את הדלת בעצבים.
איאקה התעוררה ולא הבינה מה הרעש היא ירדה שבידה כףכף -פורץ חצוף אני אתפוס אותו- חשבה לעצמה איאקה ״תראה את עצמך בן זו-אההה מה אתם עושים כאן בלילה מקסים כמו זה״ אמרה איאקה שראתה שבמקום פורץ שמונת הבנים יושבים יחד ואוכלים ״פיליקס תעשה מקום״ התיישבה איאקה ליד לינו ״תגידו איפה נאבי?״ שאלה איאקה בפה עמוס באוכל ״התעצבנה שאכלנו לה מהאוכל ויצאה מהבית״ אמר באנגצאן ואז קלט שהיא עוד לא חזרה.
-בנתיים בחנות הנוחות-
נאבי העמיסה סושי, ראמן,קימבאפ, מוצי, מלא חטיפים
-ממ הבטן שלי תתמלא בכל טוב- חשבה לעצמה ודילגה לעבר הקופה
היא קנתה את המוצרים וכאשר היא באה לשבת לאוכל ראתה שיורד גשם ״יופי נאבי בושם הבאת אבל מטריה לא?״ דיברה עם עצמה והתרחקה כבר מהחנות -רגע איפה אני הלכתי לאיבוד??-
״היונג כבר שלוש והיא עוד לא חזרה״ אמר אייני לבאנגצאן ״אוי וגם יורד גשם״ הוסיף אייני ״ממש דרמה קוראנית ״ אמר גיסונג ״טוב שאף ילד לא יצא מהבית איאקה את אחריאית״ אמר באנגצאן לקח איתו מטריה ועוד צעיף למקרה שקר.
נאבי לפתע ראתה בחור מתקרב אליו ״זה שוד תרמי ידים״ אמר האיש כיון עליה אקדח ״נו באמת״ נאבי גלגלה עיניים ״מה קשור שוד עכשיו באמצע החיים?! יש לך בעיות בחיים ? אתה משועמם רוצה שוד אני אביא לך את הבושם אולי הוא יטהר אותך קצת״ הוא כיוון לה את האקדח לראש ״אתה ממשיך?!״ דפקה לו בוקס והעיפה אותו לרצפה דרכה לו על הביצים ומעכה אותם ״שוד אה? שוד תעשה לאמשך דביל״ ״אה רגע יש לך מטריה? לא משנה אתה לא איתנו ביי״ המשיכה ללכת.
לפתע ראתה את באנגצאן ״נאבי את בסדר ? נפגעת״ שאל באנגצאן בדאגה ״תראי אותך כולך ספוגה מים״ נאבי הסתכלה עליו ״ אני סבבה השודד פחות ״ ״מ-מה איזה שודד?!!!!״ צרח באנגצאן. נאבי הצביעה על האיש שעל הרצפה ״הדביל ניסה לשדוד אותי למדתי קצת לקח הכל בסדר יום יומים הוא כמו חדש״ באנגצאן לפתע חיבק אותה ״וואה דאגתי לך כולכך מזל שאת בסדר״ אמר בדאגה ״נו באמת מה אתה רגישי עכשיו יש עניינים חשובים לטפל בהם״ ״כמו מה״ שאל באנגצאן ״הקיבה שלי אולי???? לא אכלתי כלום בסוף״ התבכיינה ״בואי בואי נקנה לך אוכל ״ לפתע הרים אותה ״אמממ אשמח שהרגליים שלי יהיו על הקרקע״ באנגצאן התעלם והמשיך ללכת הביתה.

היוש לכולם🩷 אני ממש מקווה שאתם אוהבים את הספר אשמח לדעת אם תרצו שאמשיך או לא? ממש חשוב לי לדעת🩵🩷