נקודת מבט מתיאו
" איך אני אוהב לחסל רוסים מזדיינים" לוקה נאנח
" במיוחד את האלה עם החיוך המטופש כמו שיש ללוקה" פביאן הוסיף
" אל תשמחו כל כך בטח נקבל תכף הודעות איום מויקטור* המזוין הזה"
" בטח נראה אותו בנשף הדבילי הזה, שאלת כבר את דניאל אם היא רוצה ללכת איתך?"
" עוד לא, שכחתי אני אשאל אותה היום"
בקרוב יש נשף שמתקיים, כל נשף התחפושות סיוט על רגלים בנות שמתלבשות ומתנהגות זונות וגברים שמנצלים אותם, אה וגם עסקאות ואיומים בקיצור כיף אחד גדול, אולם ענק עם מלא אנשים, כיף.
*ויקטור- ראש המאפיה הרוסית
" היי חזרתם!" דניאל קפצה מהסלון ובאה לנשק אותי, העמדתי בבית כמה שומרים כדי שבזמן שאנחנו יוצאים הם יהיו איתה.
" איך היה?"
" מדהים חיסלנו כמה רוסים" פביאן אמר
" רוסים מזדיינים" לוקה נשף בכעס
" שדה"
"כן?"
" עוד שבוע יש נשף תחפושות למאפיה, תבואי איתי?"
" כל המאפיה?"
" כן"
" גם רוסים מזדיינים?" היא חיכתה את לוקה
" כן בגלל זה אנחנו נצטרך להתאים לך שמלה"
" להתאים לי שמלה?"
נקודת מבט דניאל יום הנשף
" אתה לא חושב שזה דוקרני מידי?"
לבשתי שמלה אדומה עם מחשוף ועל הירך שלי הודבק סכין ובצד השני אקדח קטן
" נעע זה בסדר, רק תזכרי שאת תמיד עם אחד מאיתנו כן?"
" כן, כן אל תדאג לא מדברים עם אנשים, לא שותים אם לא אתם הבאתם לי את הכוס ולא עוזבים אתכם יש הבנה אל תדאג"
" יופי עכשיו קחי את זה" הוא הושיט לי קשת של שדה ומקל קלשון של שטן.
" אל תגיד לי שאנחנו נהיה בתחפושות זוגית!" קפצתי בהתרגשות
" מה? לא, אני לא מתחפש תעשי את זה עם לוקה או משהו, אנשים כבר יודעים שהוא דביל אז אין בעיה"
" אבל כל הקטע של תחפושת זוגית היא שצריך זוג, זוג" הצבעתי על שנינו
" אוף עזוב לא צריך"
" מוכנים לצאת? " פביאן בא מהדלת
" וואו אחותי את נראת שווה"
" תעיף את העיינים שלך מחברה שלי לפני שאני אכריח אותך להתחפש היום" מתיאו אמר באיום
" מה שתגיד " פביאן ענה ביובש והסתכל עליי
" אנחנו מוכנים אפשר לצאת" עניתי
" בעצם תלכי לאוטו, אני כבר בא" מתיאו אמר ונעלם.
" מה יש לו? אמרת לו שלא תמצצי לו יותר?"
" אוי תסתום פביאן, אין לי מושג מה קרה לו"
לוקה שרק שהוא ראה אותי יורדת למטה
" ברצינות? מה מתיאו שילם לכם?"
" למי שילמתי?" הסתובבתי לראות את מתיאו
" זה?.."
" קשת של שטן? כן, אני יודע שרצית תחפושת זוגית אבל יותר מזה כבר יצחקו עלי"
" אויש תסתום כבר זה מושלם! עכשיו לוקה! תצלם אותנו"
" בעצם בואו נצטלם כולם"
"אני לא מצטלם" פביאן אמר בהרמת ידיים
ברור שהוא הצטלם
יצאה לנו תמונה מושלמת.
" אני אתלה את זה בסלון" הסתכלתי על התמונה, זה היה הבית שלי, האנשים האלה החיים האלה, זה כל מה שיכולתי לקוות לו.
YOU ARE READING
Love in blue and green
Romantikהם נשמות תאומות הוא כועס ועצבני והיא טוב, היא גם כזאת היא יכולה לחייך אל השמש והוא מחייך לירח ( הוא לא מחייך ) הסיפור שלהם כל כך יפה הוא יעשה הכל שהיא תיהיה מאושרת והיא מאושרת איתו הכינוי שלו זה השטן מהגיהינום והיא השדה שמשלימה אותו התקדמנו...
