Love in blue and green

חופשה-22

נקודת מבט דניאל

״שדה? שדה״ התעוררתי לקולות שמעירים אותי
״מתיאו תן לישון״ מלמלתי עייפה
״קומי, אנחנו נוסעים לחופשה״
״די מתיאו אתה נכנס לי לחלום״
״את חולמת במקרה על חופשה?״
״אוי כן רק אני ואתה על חוף הים מביטים בשקיעה ומדברים עד הזריחה״ נאנחתי
״אולי אני אגשים לך את החלום הזה אז״
״מה מתיאו? מה אתה מקשקש תחזור לישון״
״שדה 11 בבוקר״
״אני קמה קמה״ התרוממתי במיטה
״אני אוהב את השיער שלך בבוקר״ הוא העביר את שיערי מאחורי האוזן שלי״
״אני לא, תכף נגמרים לי הקרמים ואני אהפוך למישהי עם שיער קש ומקורזל״ תקפתי ישר
״מצידי תזמיני את כל הקרמים שיש בחנות, אני אוהב אותך כך או כך״
צחקתי והלכתי לשטוף פנים
״אני מחכה למטה, רוצה קפה?״
״כן כל כך״ נאנחתי בזמן שהמברשת שיניים בפי

ירדתי למטה לקחתי את הכוס קפה ממתיאו ויצאתי החוצה לשבת עם כולם
״מתיאו אתה מוכן להסביר לי על מה דיברת מקודם?״
״אנחנו נוסעים לחופשה קצרה היום״
״כן אוקיי וכאילו מה? איפה? מי? מה? מו?״
״בביתן חוף שלנו על הים״
״אה ברור שיהיה לכם ביתן חוף כאילו מה״ צחקתי
״אני חייב לצלם אותך פעם הבאה שאת קמה״
העיניים של לוקה נפתחו
״אל תגידי לי שכשאת מתעוררת את מפחידה ומלמלת דברים״
״אני לא״ צעקתי מיד
״היא כן ניסיתי להעיר אותה פעם״ פביאן גיחך
״מה מתי?״
״את אפילו לא זוכרת מרוב שאת ישנה חזק״
״אוקיי מחר אני מעיר אותה חברים״
״אני מזהיר אותך לוקה היא מסוגלת גם לרצוח מתוך שינה״ הם כולם התחילו לצחוק ואני נשארתי עם פרצוף חמוץ
״לוקה מה עם המועדון?״
״מרוויח טוב יש אחלה קרבות״  לא הייתי שם כבר יותר מידי זמן
״אז זה לא אותו מועדון שהכרתי?״
״או ממש לא, מתיאו אולי תקפוץ לאיזו קרב פעם? זה יביא המון קהל חדש״
״כן לוקה נראלי כדי שנעבור נושא״ אמרתי בכעס
״אולי אני אבוא פעם נמאס לי לנצח בכמה שניות את דניאל ״ נהמתי בכעס
״אגב לוקה מייקל עדין עובד שם נכון?״
״כן ברור הוא אחד העובדים הטובים שלי למרות שהוא לא סותם תפה כמוך״
״אני יכול לבוא לקרב״ פביאן אמר
״לפחות עד שדניאל תשחרר את הפאפי שלה לקרבות״
״פביאן!״ עכשיו מתיאו נהם
״זה רעיון טוב אני אשריין לך אחרי שדניאל ומתיאו יחזרו שהם יבואו לראות גם״
״מעולה אני גם אוכל לבוא לברמן קצת״
״כן לא נראלי שזה יקרה״ מתיאו הצמיד אותי אליו
״כן אנחנו עוד נדבר על זה״ מלמלתי ושמתי עליו את הראש
״אני בטוח״ הוא נשק לראשי

״מתיאווו״ צעקתי לעבר המדרגות
״בוא תעזור לי עם המזוודות״
״וואו כמה ארזת שדה, אנחנו נוסעים בסהכ לכמה ימים״
״אני צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש״
״סמכי עליי שאני מוכן״ לא פקפקתי בו לרגע בנושא הזה

נכנסנו אוטו והתחלנו בנסיעה, המקום היה בערך שעה נסיעה
״איפה זה?״ שאלתי את מתיאו לאחר 40 דק נסיעה
״זה מקום סודי לא עובר שם כלב״ הוא גיחך
מתיאו חנה את האוטו ויצאנו החוצה
״וואו״ התנשמתי הביתן היה נראה כל כך יפה והים שהיה לצידו היה עוצר נשימה.
״אני אוהב לבוא לפה הרבה,לחשוב קצת״
״יפה פה״ מלמלתי בהתפעלות
״או אני יודע״ הוא חיבק אותי והתקדמנו לעבר הביתן
נכנסנו לביתן והכל היה מאורגן כאילו חשבו על הכל המטבח החדר שינה הסלון ואפילו הערסלים בחוץ
״מה אומרת שניכנס לים?״
״אפשר, אני אלך להחליף לבגד ים רק״
נכנסתי לחדר ופתחתי את המזוודה
״מתיאו״ לחשתי בקול שאפילו אני לא שמעתי
בתוך המזוודה חיכה לי בקיני שחור ופתק ׳זה רק אני ואת אין לה ממה להתבייש'
הרמתי את הבקיני ובהיתי בו
ללבוש או לא ללבוש השאלה הדהדה במוחי

צעדתי לעבר הים מתיאו כבר חיכה לי בתוך המים הצצתי עליו מהדלת הוא חתיך ברמה לא הגיונית השרירים שלו והקעקועים במקומות הנכונים השיער השופע והעיניים המדויקות כאילו אלוהים יצר אותו בעצמו.
הוא קלט אותי והסתכל אליי חיוך גאה ומאושר
״זאת האישה שלי״ הוא לחש לי
״זה כל כך מביך אותי מתיאו״ נאנחתי ונשענתי עליו בתוך המים
״אני יודע שדה אבל אין לך ממה זה רק אני ואת כאן, את יפיפייה והגיע הזמן שתדעי את זה, ועם שומן בבטן בא גם שומן בציצי והציצים שלך הם הדבר הכי יפה שראיתי בכל החיים״
״אוי מפגר״ צחקתי ונישקתי אותו

״יפה פה״ מלמלתי למתיאו בערב שישבנו על הערסלים מחובקים
״כן, אני אוהב את המקום הזה״
״שדה אני צריך לספר לך משהו״
״בקרוב תהיה חתונה״
״חתונה? מתיאו אפילו לא הצעת״ הסתכלתי עליו במבט מבולבל
״לא אנחנו, פביאן וקתרינה זוכרת אותה?״
בטח שאני זוכרת אותה אי אפשר לשכוח אותה
״מה אבל הם אפילו לא ביחד״
״זה לא עובד ככה שדה המצב עם הרוסים קשה וצריך לעשות חתונה כדי להבטיח ביטחון״
״מתיאו היא כל כך עדינה והוא כזה קר היא מבוהלת כל הזמן״ הייתי בהלם
״אל תדאגי פביאן ידע להתמודד איתה״
״אבל מתיאו? מה איתנו?״
״מה איתנו?״
״אם אתה כבר מחתן את פביאן לא לוחצים עליך להתחתן?״
״שדה אני מבטיח לך שאנחנו נתחתן אבל בזמן המתאים לנו אני אציע לך בצורה מסודרת שארגיש שאת מוכנה פביאן מתחתן נישואי שידוך הם לא הולכים להקים משפחה ישר״
אוי ברגע זה חשבתי על מייקל המסכן הוא כל כך רצה את פביאן

״על מה את חושבת?״ מתיאו קטע אותי מהמחשבות
נאנחתי ״על מייקל״
״תני לי להבין, את חושבת על מייקל בזמן הרגע הרומנטי שלנו?״
״לא אדיוט״ צחקקתי ״אני מספרת לך אבל זה נשאר בינינו״ שמתי את האצבע שלי על החזה שלו בהזהרה
״נשבע״ הוא הרים את ידיו כחף מפשע
״אתה מכיר את מייקל הוא קלמזי כזה והוא סוג של נדלק על אח שלך ולא לוקה הוא נדלק על פביאן והדבר המוזר פה שפביאן לא נראה סובל מהקרבה שלו״
הוא הסתכל עליי במבט נינוח ואמר בפשטות ״תראי לא כזה קשה לשים לב שיש למייקל משהו לפביאן והעניין עם פביאן מוזר ביותר אך אם הוא לא יתאפס על עצמו עד החתונה הוא יצטרך לשרוד עם התוצאות״
״מתיאו אתה שומע את עצמך? ואם הוא לא ימשך לקתרינה ויתברר שהוא בקטע של מייקל? היא נורא תיפגע וזה יראה רע״
״שדה פביאן לא דביל הוא יסדר את העניינים ואם הוא באמת רוצה את מייקל הוא יודה בזה אני מבטיח לך, ומה כל כך אכפת לך ממנה? היא בת של אויב כרגע״
״היא חמודה, נולדה במקום הלא נכון יצא לי לדבר איתה כמה פעמיים״
״כדאי שתימנעי משיחה איתה עד החתונה, היא לא צפויה שמעתי שיש לה התקפים״
״התקפים?״
״חרדה בעיקר, לפעמים היא מרביצה למי שמסביבה אבל לא בכוונה היא לא יודעת שזה הוא היא מדמיינת שזה מישהו אחר, היא לא מוכנה לספר מי זה הבנתי שאבא שלה ממש כועס עליה בגלל זה״
״אולי מפחד שזה הוא״ מלמלתי
״שדה הוא לא אבא טוב זה ידוע וכן היא בטח סובלת אבל זה לא לטיפולי אני מעדיף שלא להיכנס למה שהולך שם עד החתונה זה כבר התפקיד של פביאן״
״מסכנה״ מלמלתי
״שלא תתני לזה להפריע לך בזכות החתונה היא תגיע למקום שלא יפגעו בה אל תדאגי יהיו לה חיים יפים״
״מתיאו איך החיים שלנו יראו? יהיה מתח? אתה תצטרך לנסוע הרבה?״
״שדה החיים שלנו יהיו מצוינים יהיו לנו כמה ילדים חמודים ילד יורש ואני לא אעזוב אתכם לשניה, בשניה שנכנסת לחיים הבנתי את זה, זאת את וזאת תמיד תהיה את לנצח.
עכשיו בואי לחדר שינה לפני שהביצים שלי יהפכו לסגולות״