המעריצה שלו

פרק 1- ההופעה

נקודת מבט האנה-
״קדימה תפקחי את העיניים.״ שמעתי את קולה של מילי, פקחתי את עיניי וראיתי במה ענקית ומיליון אנשים סביבה, באנו להופעה? ״איפה אנחנו?״ שאלתי אותה, היא יודעת שזה לא ממקומי להיות במקום כזה, אני בטוחה שהיא שילמה על שניי כרטיסים המון כסף שאנחנו לא מסכימות לעצמנו לבזבז, אני ומילי חברות מהיסודי, גרות באותה שכונה, ובמצב כלכלי זהה, ״אנחנו בהופעה של רן(wren), זה שאת לא מפסיקה לזמזם את השירים שהוא שר.״ אמרה מילי בחיוך וחיבקה אותי עם חצי גופה, ״את לא נורמלית, כמה הכרטיסים עלו?״ שאלתי בהלם, ״ידיד טוב שלי עובד כאן, הוא אירגן לנו כרטיסים במחיר טוב, אל תדאגי האנה. הינה הינה הם עולים!״ צעקה באוזני ואני רק רציתי לשמוע את קול הזמיר של הזמר החתיך שעומד שם בג׳קט עור ומכנסיי ג׳ינס שחורים, ״זה הוא שם!״ צעקתי והצבעתי עליו, היא ציחקקה ושרנו בקולי קולות, תוך כדי שעיניי לא מוסטות מפניו וגופו היפהפיים של רן.
עברו שעתיים וההופעה נגמרה, רן יצא מהבמה כשאחריו יוצא המתופף, והגיטריסט, כולם הריעו וצעקו בקולי קולות ״חתימות חתימות חתימות.״ לא הבנתי מה קורה כאן אז רכנתי למילי ״ההופעה נגמרה?״ שאלתי, ״לא בדיוק, קראתי באינטרנט שאחרי כל הופעה שלו הוא יוצא ונותן חתימה לכל המעריצים שלו, זה יקח שעות.״ אמרה ואז כשבאתי לדבר היא קטעה אותי ואמרה ״אבל בשבילך הכל, נעמוד כאן עשור אם צריך.״ קפצתי עליה וחיבקתי אותה, אני מאחלת לכל אחת חברה כמו מילי, מילי היא אחת למיליון, היא החצי השני שלי, היא תמיד נמצאת ויודעת לפתור כל בעיה שתיווצר. ״אני חולה עלייך את יודעת?״ אמרתי בחיוך, ״יש כמוני?״ ציחקקה, ״אין כמוך.״ אמרתי והיא חייכה.

״את מוכנה לזה? עוד שנייה התור שלך מגיע!״ אמרה מילי, ״שיט מילי! אין לי דף או עט! איפה הוא יחתום לי?״ נלחצתי, ״אני בטוחה שיש לו עט.. ושיחתום על החולצה שלך..״ אמרה בציחקוק, התור שלי הגיע והתקרבתי אליו- לא מסתכלת על עיניו מחשש להסמיק או להתחיל לגמגם, ״היי.״ שמעתי את קולו והרמתי את מבטי, אלוהים. אין בו פאקינג פגם אחד. ״היי..״ אמרתי בביישנות קלה, ״איפה לחתום לך?״ שאל בחיוך, ״על ה.. אממ על..״ גימגמתי והסתכלתי על מילי, ״על החזייה,״ מילי צעקה לו ואני רציתי להרוג אותה. ״אוקיי, יש לך עט?״ שאל אותי ונענעתי את ראשי לשלילה. ״השגתי עט!״ צעקה מילי מאחוריי ונתנה לי אותו, נתתי לו את העט, הסטתי את חולצתי ונתתי לו לחתום לי על כתפיית החזייה הלבנה, הסתכלתי על עיניו הירוקות כשחתם על הכתפייה ואני יכולה להישבע שהן בהקו מתשוקה? ממשהו אחר? אין לי מושג.
כשסיים מילמלתי תודה והסתובבתי לכיוון מילי היא צחקה ורציתי להרוג אותה. אלוהים. איזה בושות!
״חכי!״ שמעתי את קולו של רן אבל לא חשבתי שהוא מדבר אליי אז המשכתי ללכת, ״את עם החתימה על החזייה, חכי!״ אמר ונעצרתי. הסתובבתי אליו והסמקתי, ״אני?״ שאלתי, ״ראית עוד מישהי שביקשה שאחתום לה על החזייה?״ שאל בציניות, ״לא..״ מילמלתי, ״תבואי לעוד הופעה?״ שאל, ״אני?״ שאלתי המומה, ״לא, החזייה שלך.. ברור שאת.״ אמר בגלגול עיניים, ״אני לא חושבת.. לא ידעתי בכלל שאגיע לכאן היום זאת הייתה הפתעה ליום הולדת..״ אמרתי בחיוך עצוב, ״לא אהבת את ההופעה?״ שאל במבט רציני, ״ההפך, אהבתי מאוד אני חושבת שזה היום המאושר בחיים שלי. ולראות או-תך... לא לא משנה, זה פשוט ש.. עזוב, זה סיפור ארוך.״ אמרתי בעצב, ״יש לי זמן.״ אמר, הסתכלתי אחורה וראיתי ים מעריצות מחכות לחתימה, ״אני לא חושבת.״ ציחקקתי, ״רק תגידי לי איך קוראים לך.״ אמר לפניי שהלכתי, ״האנה, האנה מרטין.״ הוא הושיט את ידו ואמר ״רן האקר.״ לחצתי את ידו בחיוך מסמיק ואמרתי ״היה נעים לפגוש אותך.״ ״גם אותך האנה מרטין, ואני חושב שמגיע לך מזל טוב.״ אמר בחיוך קטן. ״תודה.״ הסמקתי,
התקדמתי למילי ואמרתי ״טוב הוא יודע את השם שלי.. זה גם משהו לא?״בטח.״ אמרה וחיבקה אותי, ״העולמות שלנו שונים מדיי כדי שיקרה באמת משהו..״ אמרתי ונכנסנו למכונית שלה.

זה היה הפרק הראשון בסיפור !
ממש אשמח אם תכתבו לי מה אהבתן מה פחות, אם חסר משהו?
❤️❤️❤️❤️❤️