"סוגורו?" הוא לחש בשקט, ידיו נקפצות לצדי גופו. "אתה אמור להיות מת".....
הוא החל להתנשף , בעודו אומר :"אני- אני ראיתי אותך."
הוא נשך את שפתיו בלחץ ובחוסר אמון.
עיניו נפערו לרווחה, בשוק ממה שהוא רואה.
הזיכרונות צפו שאליו שוב, לא מרפים ממנו.
"אנחנו החזקים ביותר", הוא שמע את סוגורו אומר בעודו צוחק, "לא אתה, אנחנו".
חיוכו בהק, לעומת כל שאר הדברים.
גוג'ו הרגיש חמימות מתפשטת בחזהו.
סוגורו היה משהו מיוחד, משהו מדהים בשבילו.
הוא היה מעריך אותו הרבה יותר, אם היה יודע מה קרה בסוף.
היד המקופלת אשר כוונה לעברו, כאשר הם נפרדו.
גוג'ו הרגיש צביטה בליבו, עצב עולו במעלה גרונו.
איומו של סוגורו, מבטו העייף והמיואש.
החיוך אשר פניו לא הביעו יותר וכנראה שלעולם גם לא יביעו שוב.
הכאב שהרגיש גוג'ו באותו הרגע, האכזבה שאחזה בו.
ועכשיו כששאל את סוגורו למה הוא פה שוב, הוא פשוט צחק וחייך ואמר :"מי?
אה, אני מניח שמדובר בבעל הקודם של הגוף הזה".
השורה הנוראית והחוזרת הדהדה שוב בראשו.
'אנחנו החזקים ביותר, נכון, סאטורו?'
YOU ARE READING
אינלי כוח לכתוב את כל השמות של האנימות שיהיו פה אז בקיצור וואנשוטים של אנימההההה
Fanfictionטוב זה פחות או יותר מה שהכותרת אומר כי משעמם לי ואני אכתוב פה קצת. אם אתם מצפים לסדר העלאת פרקים קבוע לא נעים לי להרוס לכם אבל לא כי לפעמים יש רעיונות ולפעמים אין😅😅
