•פרק 11•

140 6 11
                                    

אז היי לכולם, אני יודעת שלא שהייתי פה הרבה זמן אני מצטערת ממש ממזמן רציתי להמשיך והייתי במחסום קריאה מפגר, מקווה שתהנו מהפרק❤️
נ.מ~אמילי
בוקר חרא. אתם בטח שואלים למה בוקר חרא? קמתי עם כאב ראש לא מוצדק ומרעש של סירים מתנפצים אחד על השני, מסתבר שריף החליט שזה היה מצחיק להעיר אותי עם סירים על המוח, ממש לא היה מצחיק, עכשיו אני אוכלת בסלון שעמית החמודה שהגיע לפני בידיוק עשר דקות כמובן שבלי להודיע לאף אחד כן? ״בקיצור אז ההתנהגות של כריסטינה ממש מוזרה, את גם חושבת שיש לה מישהו שהיא לא מספרת עליו?״ והאמת? שהיא צדקה, כריסטינה ממש מוזרה איתנו בימים האחרונים ולא מוכנה לספר לנו למה ומי זה, ״כן מיתי אבל כמו שכבר דיברנו על זה ואמרתי לך זאת זכותה להחליט אם היא רוצה לספר לנו או לא, ככה זה חברות, אנחנו כאן כדי שאם היא תחליט לספר לנו, ניתן לה עצות ונעזור לה בידיוק כמו שאנחנו צריכות.״
אמרתי ״אין תמיד אמרתי לך את והמילים הגבוהות שלך את צריכה להיות פסיכולוגית.״
וציחקקה גגרה גם אותי לצחוק טוב, האמת שזה נכון, היא והבנות לא מפסיקות,להגיד לי שאני חייבת להיות פסיכולוגית למרות שהחלום שלי הוא בכלל להיות רופאה, בגלל זה אני משקיעה כל כך בבית ספר. בקיצור, עוד שעה אני אמורה ללכת להפגש עם בן והבנים.

כעבור ~שעה~

אוקיי התארגנתי ואני מוכנה, לבשתי טרנינג יפה שחור וטופ גינס מושלם (תמונה למעלה) שמתי קצת סומק מסקרה גל לגבות ותיחמתי את שפתיי עם תוחם, ושמתי טיפה טינט על השפתיים, בישמתי את עצמי עם בושם ושמתי נעליי נייק אייר לבנות וירדתי, וישר איך שירדתי כמובן ״זה מה שאת לובשת?״ ריף שאל וגילגלתי את עיניי, כמובן שזה היה בגלל שהטופ חשוף ורואים לי את הבטן ואת הציצי, ״כן ריף אדוני זה מה שאני לובשת, בעיות?״ שאלתי בציניות, ״אין לי כוח גם ככה תלבשי מה שבא לך בסופו של דבר, תהני לך.״ ריף ענה בעצבנות שידע שאין לו סיכוי פה,
״זה חשוף מידי אמי תחליפי״ פאבלו אמר שירד למטה וגילגלתי את עיניי ונאנחתי בעצבנות ואמרתי, ״הבא שמעיר לי על מה אני לובשת אני לא אדבר איתו יותר בחיים אני נשבעת.״ ״בסדר בסדר יעצבן״ פאבלו אמר ויצאנו לדרך...

היי חברים😍 מקווה שנהניתם מהפרק כי ניסיתי לעשות אותו ארוך ממש אה וכמובן החלק עם ריף ו פאבלו בישבילך Lian58 ❤️

•my private💕•Where stories live. Discover now