•my private💕•

פרק •9•

נ.מ אמילי:
״אני אני...״ לא ידעתי מה להגיד לו הוא שם אותי במצב כל-כך לא טוב הבן אדם בוכה לי מול הפרצוף איך אני אמורה להגיד לו לא? ״החייאה החייאה״ מלא רופאים נכנסו לחדר של אח של איידן ורק מהצעקה איידן התחיל לבכות על הרצפה ״איידן תרגע אני פה אני פה מבטיחה לך שלא משנה מה יקרה אני פה״ ואני עומדת במילים שלי חיבקתי אותו ממש לא מוכנה לעזוב בזמן שהוא בכה לי על הכתף.
אנחנו כבר שעתיים פה, מסתבר שאח של איידן נכנס לניתוח וגילו לו משהו במוח, הוא מרוסק,
״איידן הכל היה טוב״ אני אומרת לו בפעם החמישית מאז שאני הגעתי ״אני אוהב אותך״ הוא אמר מקול צרוד מסר ושינה ובכי ״אני יודעת״ אמרתי לו לא כל-כך יודעת מה להגיד לבן אדם במצב הזה ״אמילי אני באמת באמת אוהב אותך אני כל-כך מצטער, את השמיים שלי, את היום והליל שלי אני מאוהב בך ובכל דבר בך תני לי הזדמנות בבקשה אני מתחנן״ הוא התייפח ואני מוצאת את עצמי נמסה מהמילים שלו ״איידן...״ אמרתי לא יודעת מה להגיד ״בבקשה אמילי אני נשבע הזדמנות הזדמנות אחרונה פליזי פליזזז״ הוא אומר ואני מצטערת אבל אני חייבת לצחוק, כשבן אדם כמו איידן קשוח וגדול יבוא ויגיד לכם פליזי פליז נראה אותכם לא צוחקים. ״איידן הזדמנות אחרונה!״ שמעת? אחרונה״ אמרתי וראיתי את ההקלה והחיוך שצצו לו על הפנים הוא ישר משך אותי לנשיקה והתחיל להגיד לי כמה שהוא אוהב אותי.

——

״אני מת עלייך תינוק״ איידן אמר בפעם השלוש מאות להיום ולחץ את פניי שהתעוותו לצורה מוזרה של ברווז ״איידןןןן דייי״ אמרתי צוחקת ״גם אני אוהבת אותך״ אמרתיעם חיוך על הפנים אבל החיוך נמחק ברגע שראיתי רופא מתקרב אלינו ואת הבעתו פנים של איידן משתנה במהירות. ״דוקטור בבקשה תגיד משהו טוב...״ איידן אמר מתאפק לא לבכות שוב ״הוא בסדר הכול היה איתו בסדר עכשיו הוא בחדר 307 במנוחה״ הרופאה אמר ואיידן התחיל לנשק ולחבק אותו ואני לא מפסיקה לצחוק.

18
אז עוד פרק עלההה יואייייי אני ביום שלישי נוסעת שלוש שעות לחצור לעשות החלקה אז יעלו הרבה פרקים מהאוטובוסים ❤️