•פרק 12•

103 4 6
                                    

היוש לכם אהובים/אהובות שלי❤️,
אני יודעת שהרבה ממכם/ממכן חיכו לפרק והנה אני פה,תהנו❤️.

~נ.מ אמילי~
אני עוד שנייה מקיאה מלחץ, בבטני מערבולת שלמה של לחץ כאוס ואכזבה, אנחנו באוטו בידיוק שני דקות מאיפה שבן בן נמצא, אני לא יודעת איפה הוא התגורר בזמן הזה, אם אם אגיד לכם את האמת? לא כזה אכפת לי, ברור שהתגעגעתי לאחי אבל יש גבול לכל תעלול, והוא עבר את הגבול בידיוק באותו יום ארור שהוא התהפך עליי, יש לי הרבה סבלנות ויש בי הרבה עדינות והבנה, אבל דבר אחד יש אצלי שלא עוברים וזה את קו האלימות. והוא עבר את זה בדרך הכי מזוויעה ומגעילה שחוויתי, אז כמו שאמרתי אני ריף ופאבלו בדרך לראות את בן ואני מתחילה להתאייש מהנסיעה הזאת, ״אז אמילי שאלה 11 המנאייק לא הכריח אותך לזה.. את יודעת״ ריף חפר בפעם המיליון על איידן,״מה זה זה ריפוש?״ שאלתי בשעשוע, למרות שידעתי למה הוא מתכוון רציתי שהוא יבין שאני לא נשארת אותה ילדה קטנה שהייתי פעם ושאני מתבגרת, ״נו את יודעת אמילי..״ הוא ממשיך לרמוז לי, ״ריפי אני לא יודעת למה אתה מתכוון..״ אמרתי בתמימות מוזייפת לחלוטין, ״לשכב אוקי אמילי? לשכב הוא הכריח אותך הבן זונה?״ ריף אמר בזעם, ״פתטי בעיניי, מה אתה חושב שתמיד אשאר אותה ילדה קטנה? אני יודעת מה זה לשכב ואני יודעת עוד הרבה אז תפסיק לחשוב שאני פאקינג לא יודעת מה זה כי זה מתחיל להיות פתטי, אני לעומת המוח שלך ממשיכה להתבגר ולהתעצם, יחתיכת אידיוט״ אמרתי במתיקות משובלת עם עוקץ לא מוסתר, ״התאיישתי כבר״ אמר בייאוש עם פרצוף תחת, ככה זה שפותחים איתי חזית ריפי תלמד.
אנחנו מחוץ לאיזה הוטל מוזר מחוץ לעיר, שואלים למה? כנראה שכאן אחי האידיוט החליט להתגורר בזמן הזה, הוא יודע שאנחנו בחוץ והוא יורד, בזמן הזה אני מחזיקה כלכך חזק את היד לריף שאני חושבת שהיא התפרקה בשלב כלשהו, והנה הוא, יורד עם טיפה יותר זקן ונראה מיואש ובודד, ״היי אחים שלי״ אמר לפאבלו ולריף עם חיוך והם ישר קפצו וחיבקו אותו, כמובן עם כמה כאפות ביחד עם זה, בן בן התקדם אליי נראה לא בטוח בעצמו ומבויש, ״היי אמילי..״ אמר עם כמעט דמעות בעיניים ובשלב זה?, כבר לא התאפקתי וזה פרץ, הבכי הזה מהול בשמחה ובהקלה שאני סוף סוף רואה את אח שלי התואם אחרי כל-כך הרבה זמן, בלי להגיד מילה קפצתי עליו וחיבקתי אותו ולא עזבי, הוא ישר הרים אותי ופרץ בבכי לתוך כתפי ביחד איתי, ״אני מצטער אמילי את לא מבינה כמה התביישתי בעצמי וכמה נשרטתי על עצמי כל הזמן הזמן הזה, היית חסרה לי ברמות ואני מצטער, את סולחת אחותי היפה?״ אמר בבכי מעורבב עם חנפות, ״ כן חנפני עכשיו בוא הבית דחוף למה אתה צריך תספורת ומקלחת דחוף״ אמרתי לו בשמחה והוא עלה לקחת את הדברים שלו ומשם יצאנו לנסיעה הבית..

אז פה הפרק נגמר, תודיעו לי אם אהבתם, שבת שלום❤️

•my private💕•Where stories live. Discover now