אני בנאדם הזוי. הדמויות שלי הזויות. זה מתאים.
טוני - "למען האמת אני חושבת שהייתי מצליחה לפתור את התרגיל הזה אם הייתי ישנה מספיק. חבל שזה לא קרה."
ביאנקה - "אני זוכרת את כל הנוסחות שלמדנו השנה בעל פה. איך יכול להיות ששכחתי איך מאייתים את השם של עצמי?"
הארלי - " *אחרי שיחה לא שלמה בכלל על תיאוריות קונספירציה של חייזרים* אני הולכת לערוך לך ראיון לגבי העיניין הזה עם החייזרים. ראי הוזהרת."
הלנה - "אה, כן. כיתה ז'. הימים הטובים, כשעוד הייתה לי שמחת חיים *נזכרת שלא הייתה לי שמחת חיים בכיתה ז'*"
וגם: "בשביל זה אני קיימת. בשביל לעצבן."
רוז - "רומיאו ויוליה זה מחזה קורע מצחוק. טוב, חוץ מכל הקטע הזה של ההתאבדות הכפולה. זה מדכא."
קריסטינה - "אנשים גם ככה סוגדים לי! תעמדו בתור!"
ריי - "אני מתעלמת ממכם מסיבה כלשהי."
סאני - "שמש זה טוב! תצאו קצת לשמש!"
ובונוס (בשבילי, לא בשבילכם)!
דמויות מצל בלילה כשיחות שלי עם חברים!
ביאנקה: "אל תביא לו את הקלמר אם אתה רוצה לחיות!"
טוני: *קם להביא את הקלמר*
ביאנקה: "אה, נכון. תביא לו את הקלמר אם אתה רוצה לחיות בייסורים!"
טוני: *קם להביא את הקלמר שוב*
ביאנקה: "מה לא בסדר איתך?"
ביאנקה: החיים שלך בטח קלים ושמחים יותר כשאתה גאון.
טוני: *צחוק היסטרי*
הלנה: פסטה היא היסוד הרביעי. רגע-
קריסטינה, נקרעת מצחוק: במשך שנים רבות *צוחקת כל כך שהיא לא מסוגלת לעמוד ונשענת על רוז*
ארבעת האומות חיו בהרמוניה... אבל הכל השתנה כשאומת הפסטה התחילה לתקוף *נשברת סופית וצוחקת עד שהיא לא מסוגלת לנשום*
ביאנקה: הרסת לי את הילדות.
טוני: את עדיין בילדות. שקט.
סאני: כן, אבל המטרה שלו היא להוציא אותך לאירועים חברתיים. זה די למה אנחנו כאן.
ריי: אני נשאר בבית.
ביאנקה: בשביל זה יש מקלדת. לא צריך אותך יותר בעולם.
טוני: *שולח סטיקר מאושר*
ביאנקה: אני אשמיד אותך.
טוני: יאייייייי!
ביאנקה: לא יאיי.
קריסטינה: איך הוא בלונדיני?
הלנה: הוא נולד ככה??
טוני: תמותו ותנו למות *נצנצים*
ביאנקה: 😂😂😂😂😂😂😂😂
טוני: מה מצחיק בי כל כך?
טוני: אני מקבל ממך מכות אבל לא הסברים?? איזו מן עסקה מחורבנת זאת לחברים??
רוז: איך זה שלא מתת משנת יתר אן משהו?
הלנה: אני חוזרת לישון.
הלנה: יש לך כל כך קצת אמון בי?
רוז: אמממממממממ
רוז: כן.
טוני: העולם הוא כזה מקום לא הוגן. אף אחד לא יכול להיות בו מה שהוא רוצה וכולם צריכים להתפשר על מה שהכי טוב בשבילם בגלל שזה לא אפשרי. אף אחד לא זוכה להיות באמת מאושר כי כולם מתפשרים על סתם לשרוד בגלל שאפילו זה כמעט בלתי אפשרי.
טוני: תתעלמו ממני, אני סתם כועס על זה שאני לא חתול 😥
ביאנקה: 🤣🤣🤣
בקיצור, רואים שכל הדמויות שלי הן לוחמים אמיצים, הסופרת שלהן נורמלית לגמרי ומתחברת לאנשים רגילים.
או שלא, אבל בסדר. כמה שיותר כאוטי ככה יותר טוב.
YOU ARE READING
צל בלילה | קצרצרים
Aléatoireוואנשוטים, מימס וציורים כי למרות שזה "רק פאנפיק" אני מכורה לזה. מכיל ספוילרים לפאנפיקים !
