גורל

1.

אווה:

״הגעתי!״ צעקתי ברגע שנכנסתי הביתה חזרה מהלימודים.
״אוי מתוקה בואי למטבח האוכל מוכן!״ שמעתי את אמא צועקת.
הנחתי את התיק וצעדתי למטבח.
״היי אמא.״ אמרתי
״היי מתוקה,רעבה?״ שאלה.
״תמיד.״ אמרתי
אמא יודעת שאני רעבה אני תמיד רעבה יש לי קיבה שיכולה להאכיל כמות כמו שני אנשים.
״בתאבון״ אמרה אמא בזמן שהגישה לי את האורז עם הבשר.

נאנחתי כשטעם האורז הרך עם הבשר נגע בלשוני.
״זה נהדר אמא.״ אמרתי והמשכתי לטרוף את ‏הקערה.
סיימתי הכל בדקות ורצתי למעלה לקרוא ולנוח.

שמעתי את דלת הכניסה נפתחת בטח בר הגיע.

״אווה! בואי למטה!״ צעק אבא.
כנראה התבלבלתי וזה לא היה בר.
״באה!״ צעקתי חזרה.
קמתי המיטה והשלכתי את הספר הצידה הגעתי למטבח.
״כן?״ שאלתי את אבא ואז קלטתי שגם בר בחדר.
״אמא ואבא נוטשים אותנו.״ אמר בר.
כיווצתי את גבותי.
״לא נוטשים אף אחד,פשוט אני ואבא יוצאים לחופשה של שבועיים לבד אבא זכה בחופשה בהגרלה זה לא היה מתוכנן זה הכל.״ הסבירה אמא ברכות.
״מתי? רק הגענו לכאן.״ שאלתי
״ביום לפני המשחק הראשון של העונת כדורגל שלי...ב.ו.ג.ד.י.ם.״ הסביר בר.
״בגלל זה אתה רגזן כי מאמא ופאפא לא יעודדו אותך כתעצור כדור מלהיכנס לרשת?״ שאלתי בהקנטה בר נהם ברוגז ויצא מהמטבח,צחקקתי.
״לאן אתם נוסעים?״ שאלתי.
״אז זהו שאנחנו לא נוסעים...אנחנו טסים,לפריז.״ אמרה אמא
לסתי נשמטה.
הם אף פעם לא טסו לכל כך רחוק לכל כך הרבה זמן ועוד כשאנחנו במקום חדש.
״אוקי.״ אמרתי וניסיתי לעכל הכל בזמן שעליתי לחדר.
פריז זה רחוק מפה.
יש לי מה לספר ללילי.

בן:
״סאסו? אתה בא?״ שאל אותי מספר 1 השוער שלנו בּר פריי.
״לאן?״ שאלתי.
״למסיבה בבית שלי אחריי המשחק מחר?״ הסביר.
״כן בטח.״ אמרתי כמובן מאליו.
תמיד אחרי משחקים אנחנו עושים מסיבה או הולכים לבר כלשהו.
בר הוא שוער טוב יש לו כישרון אבל הוא צריך טיפה יותר להתמיד.הוא בא לפה עם מצב רוח תחרותי ושמחה ואהבתי את זה.
היום המשחק הראשון שלנו בעונה,כולם טעונים באנרגיות.
אנחנו הולכים ‏לכסח ל״קרקונים״ את הצורה.
המשחק הראשון שלנו הוא משחק בית אז זה כבר יתרון כי אנחנו מכירים את השטח טוב מהם.

*******************************************

כולם כבר בחדר הלבשה מוכנים לצאת ולפוצץ את המגרש אבל לא לפני מילות העידוד של המאמן.
״כולם! בואו לפה.״ כולם עמדו במעגל יחד עם המאמן.
״שימו יד.״ אמר וכולם שמו יד על יד
ואז אני צעקתי...
״מי אנחנו?!״ צעקתי.
״הטוטואים!״ כולם צרחו.
״ומה נעשה ליריבים?!״ שאגתי.
״נכסח אותם!״ עוד מקהלה
״עכשיו בואו נצא החוצה ונראה לעולם מה זה פתיחה מושלמת,6? מוכן?״ שאלתי את ג׳ו הקשר הכי טוב שפגשתי.
״כן קפטן.״ אמר.
״1? איך אתה?״ שאלתי את השוער שלנו.
״מוכן קפטן!״ צעק בר.
״וכל השאר?״שאל המאמן.
״מוכנים המאמן!״צרחו.
״אז בואו נפציץ!!״ שאג המאמן.
כולנו רצנו אל תוך המגרש לחימום קצר וכל אחד תפס את מקומו אני בהתקפה (חלוץ) יחד עם ברנדון ג׳ון מס 7(חלוץ)
השוער שלנו מתחיל במסירה לשחקן הגנה,שחקן ההגנה מוסר לקשר...לאט לאט צעד צעד הקשר מתעתע את הכדור מרגל לרגל לבלבל את ההגנה שלהם מס 6 עושה כאילו הוא עומד לבעוט מהחצי ובשניה שרגלו נגעה בכדור היא שינתה כיוון לעברי,הוא בעט את הכדור 10 מטרים ממני ורצתי מהר כדי להספיק לפס החזק שהוא מסר.
הספקתי להגיע לכדור רצתי לעבר השער מוסר בפס עדין את הכדור לחלוץ השני,ציפיתי שהוא יבעט אבל הוא מוסר לי למרות שהיה לו סיכוי לעבור אותם 7 ברנד מסר לי את הכדור בפס חלק רצתי לעבר השער העברתי אץ הכדור מעל הראש כדי לחמוק משחקן שצץ משום מקום ואני 2 מטר מהכניסה לרחבה של הקראקנים אני בועט בזווית יפה...הכדור נכנס בחיבורים.
כל הקהל שאג הרוב בעידוד השאר בתבוסה.