גורל

3.

(סתם שתדעו אווה ובר קוראים להורים המאמצים שלהם אמא ואבא גם כי זה מה שהם למדו לעשות וגם כי הם לא ממש זוכרים את הוריהם אז אם יש שאלות לגבי כל העסק בזה תשאלו!)

אווה:

הרגשתי שאני מתעוררת לאט לאט אחרי השינה הכי טובה בחיים שלי הייתי כל כך נינוחה ונזכרתי שאני בבית חולים פקחתי עיניים לאט ,לא ראיתי את בן לידי וגם לא בחדר,ראיתי את אמא.
״אמא?״ שאלתי.
לא האמנתי שהם חזרו מהחופשה ישנתי הרבה זמן כנראה.
״הו היי מתוקה.״ אמרה וניגשה אלי.
היא נראתה מהוססת כאילו היא מסתירה משהו.
״תשפכי...״ אמרתי לה כי כבר הכרתי אותה מספיק כדי לדעת שהיא רוצה לשתף משהו.
״אמא..?״
״אמ..זה פשוט שקרה משהו..״
״מישהו מת?!?״ שאלתי בפניקה.
״לא!! ממש לא להפך.״
״להפך...?״ שאלתי.
״אני ואבא הצלחנו להיכנס להריון...״ היא אמרה מהוססת
״זה מדהים אמא! אז למה את מהוססת קרה משהו?״ שאלתי.
״לא פשוט חששתי שלא תגיבי טוב אני כל כך שמחה שאת שמחה מזה כי אחיך קיבל את זה בסדר ורק חששתי ממ-״ קטעתי אותה
״אמא,הכל בסדר אני אוהבת ותומכת בך והייתי מאוד שמחה שיהיה בייבי קטן בבית.״ אמרתי ברוגע וחיוך.
אמא בת 38 ואבא בן 40 הם אימצו אותנו כי אמא לא הצליחה להרות אבל הם לא הפסיקו לנסות בכל מקרה ואני תמכתי בהם בזה הם עדיין צעירים ואני ממש ישמח שנרחיב את המשפחה.
היה צריך להיות לי אח קטן..אני מניחה שגם אם לא ביולוגית אח קטן זה מושלם.
״אמא,ראית בחור גבוה בערך 2 מטר שיער שחור-״ התחלתי לומר.
״כן, בן, הוא הלך להביא לי קפה הוא היה כאן כל הלילה ולא עזב את המיטה הוא אמר שילך רק כשתתעוררי.״ הסבירה אמא.
חייכתי.
״אז ממה שהוא הסביר לי הוא ידיד...הוא לא יותר מזה??״ שאלה בציפיה.
אמא רוצה שיהיה לי חבר מאוד רוצה אחריי מה שקרה אם האקס שלי היא אומרת שאני צריכה ״חוויה מתקנת״ מישהו טוב.
אני לא יגיד לה שאני לא מחפשת זוגיות אבל אני גם לא אומרת לה שאני מחפשת.
״לא אמא...הוא רק חבר.״ הסברתי.
״גם לא יזיז?״ אמרה
״אמא!! את נולדת בדור ההלא נכון,אני נשבעת.״ אמרתי לה
״או אני יודעת מתוקה.״ אמרה
״התעוררת.״ אמר בן מהכניסה שנכנס לחדר ונתן לאמא שלי את הקפה שלה.
״לא האמת אני עדיין ישנה העינים שלי סתם פקוחות כדי שאני יראה שלא מרעילים לי את האינפוזיה.״ אמרתי בציניות.
הוא גיחך.
״איך את מרגישה?״ שאל
״כאילו נפלתי 15 מדרגות.״ אמרתי.
״לא נו ברצינות את צריכה משהו.״ שאל.
״לא,תודה שנשארת איתי כאן..אבל אתה לא אמור להיות בבית ספר?״שאלתי.
״לא,האימון התבטל ואת הלימודים לא אכפת לי לפספס פה ושם.״ הסביר
הנהנתי.
״תודה.״ אמרתי.
״את לא צריכה להודות לי,זה מה שחברים עושים...נכון?״ אמר ושאל.
״ברור,כן תודה בכל מקרה.״ אמרתי תודה בפעם השלישית בדקה האחרונה.
״בר הולך למותתת״ אמרתי כשנזכרתי ב׳קארמה׳ על הגבס שלי.
רגע..פאק! יש לי גבס עכשיו...איך אני ילך ממקום למקום? או אצא לריצות!?!
״עדיין לא הבנתי איך זה קרה..בר אמר שנפלת אבל לא פירט.״ ברור שהוא לא פירט כי כדי לפרט צריך לספר על המסיבה והמתיחה שהביכה אותו לחלוטין..בינגו.אני ישתמש במתיחה ובמסיבה נגדו.
״רבנו כמו תמיד ונפלתי במדרגות ומפה לשם הגעתי לפה.״ אמרתי בלי לפרט למה רבנו ובתקווה שלא תשאל.
״טוב אני ישאיר אתכם לבד לכמה דקות.״ אמרה ויצאה.
״למה לא סיפרת לה על המסיבה והמתיחה?״ שאל בן במתח.
חיוך נמתח על פניי,
״חכה תראה.״ אמרתי.
״אני בהחלט מחכה.״ אמר.
״אז מה הייתה המתיחה בעצם?״ שאל בן.
התחלתי להסביר לו הכל על זה שבמשך שעה וחצי קישטתי לו את החדר וגנבתי לו דברים שכנראה עדיין לא גילה עליהם סיפרתי לבן על זה שצילמתי לו את היומן שלו שבו הוא כותב הכל על הלחיים שלו והיה גם פרק עליי אבל לא היה לי כוח לקרןא אותו אבל את הפרק ביומן שקוראים לו סודות קראתי ולא הפסקתי לצחוק.
לא סיפרתי לבן על הסודות שכתובים כי אני לא כזאת אכזרית זה באמת מאוד מביך מה שכתוב שם...
*******************************************
מאז שהתעוררתי עברו כבר 5 שעות בן היה צריך לעזור בבית במשהו הוא לא פירט.
סיפרתי לו בזמן שהיה על זה שאמא בהריון עכשיו והוא סיפר לי מה מצבי לצערי יש לי שבר בקרסול פאקינג העצם נשברה.
זעזוע מוח אבל אני לא מרגישה שונה חוץ מכאב חד בצד הראש שהרופאים אמרו שזה נורמלי לגמרי אין לי עוד כאבים בראש.
הבנתי שהיה לי דימום פנימי בריאה משהן מסוכן אבל כבר עברתי ניתוח ואני כבר לא בסכנה חוץ מצלקת מכוערת מתחת לשד שלי אני יהיה בסדר בחודשים הבאים.
עוד חודש יורידו לי את הגבס.
עד אז...רק עם קביים אני יוכל ללכת.
החלטתי לנסות להירדם כי משעמם לי ואמא אמרה שהיא ואבא יבואו לבקר שוב עוד כמה שעות ובר בידיוק יצא מפה.