פרק 36

159 14 12
                                    

『סוף הפרק יכיל תכנים מיניים』

"אתה כבר יודע שעברתי חרם ובריונות אבל מאז..החיים שלי רק התדרדרו."

--------------------

פליקס פלט אחרי רבע שעה של שתיקה ובהייה בכוכבים.

"בייב אתה לא חייב להמשיך."

"אני רוצה. לקחתי בעברי סמים,פגעתי בעצמי,הרחקתי כל איש ממני,דירדרתי את עצמי. אחרי שהבנים הבריונים בבית ספר הפשיטו אותי כדי לבדוק אם אני גבר..זה הפך להטרדה מינית אבל לא נאנסתי למזלי כי אני גבר. ומאז,פגעתי בעצמי ולקחתי סמים כל הזמן כי רציתי למות. להורים שלי לא אכפת ממני ואחותי לא פה.
שרטתי את עצמי בכל הזדמנות עם מלא סכינים כי לא רציתי לחיות. לפעמים אני שואל את עצמי,'בשביל מה אני חי?' 'מי יבכה כשאמות?'
אבל האן ידע שהרחקתי את עצמי ממנו אבל הוא נתן לא לזה לקרות,הוא עזר לי ואמר לי כמה זה לא טוב כל הפגיעה עצמית וההפרעות אכילה שהיו לי.
ידעתי שהאן וג'ונגין היחידים בשבילם אני חי כי אין לי עוד פאקינג אנשים שאוהבים אותי.
עברנו בית ספר שלושתנו בתקווה שישתנה פה משהו וכשראיתי אותך נלחצתי,פחדתי. פחדתי שזה לא ישתנה וישנאו אותי ויעבדו עליי ויאנסו אותי פה אבל למזלי זה לא קרה. וזהו." פליקס אמר בהקלה ואני חיבקתי אותו חזק כל כך עם דמעות בעיניים ממה שהמסכן שלי היה צריך לעבור בגלל כמה זונות. ובכיתי עוד יותר כי נזכרתי שאני גם..הייתי כזה.

"בייב שלי זה בחיים לא יקרה לך פה. אני פה."

"אתה מבטיח לא לנטוש אותי?"

"אני בחיים לא אנטוש אותך. אני אשאר לצידך לנצח." נישקתי את צווארו.

"ואני אשאר גם לצידך לנצח." אחרי כמה שניות של שקט ניתקנו את החיבוק אבל שילבנו כפות ידיים.

"היון איזה סוג נשיקות אתה אוהב?" פליקס שאל משום מקום,עדיין מביט בכוכבים.

"אממ הנשיקות שלי איתך. רובן איטיות ואינטימיות ולדעתי זה הכי יפה ואינטימי שיש."

"צודק. אגרסיביות זה כאילו נובע מחרמנות אבל אנע מניח שאם לא היינו רואים אחר את השני שבע שנים היינו מתנשקים אגרסיבית ופחות משבע אולי שלוש,נשיקה אינטימית."

"תלוי כמה התגעגעתי."

"כן." חייכתי מהחיבור היפה שיש בינינו וחשבצי על מה שפליקס הציע לי במועדון.

"פליקס אתה זוכר מה היה במועדון?"

"איפה,במסיבה עם האקס של מינהאן?"

"כן." ג'ונגין ישמח לדעת שמינהאן תפס.

"לא. רק שרקדנו סלואו."

"ואחרי זה כלום?"

"יש פלאשבקים אבל לא. הייתי צריך לזכור?"

"לא. לילה טוב אהוב שלי."

will you stay by my side?Where stories live. Discover now