אהבה בטעות⚘

רציני?..

*נקודת מבט עדן*

באתי לבקר את אבי ובר מחכה לי למטה. הבאתי איתי כמה פרחים יפיפיים כי אבא שלי אוהב פרחים..

אני פותחת את דלת החדר והוא שם...
לא התייחסתי ניסיתי להתעלם..

היי אבא חייכתי והתקרבתי לתת לו חיבוק..

"היי יקירה שלי" אבא שלי חייך אליי..
הבאתי לו את הפרחים וישבתי בצד השני כך שאני לא לייד עומר..

"אני לא הפריע" עומר אמר ויצא מהדלת..

"להתראות" אבא שלי השיב לו עם חצי חיוך.

"עכשיו את תתחילי לדבר" אבא שלי הביט בי וסקר את פניי..

אין לי מה לומר..אני לא יודעת..גמגמתי ודימעה ירדה מעיניי..

"בואי יקירה" אבי קירב אותי אליו וחיבק אותי חזק.

"תקשיבי לי" הוא אמר בעודו מנגב את דמעותיי..

"זה בסדר לבכות שכואב, ותזכרי שהוא אוהב אותך הוא עשה טעות והוא בא לספר לי על זה הוא דואג לך" אבי חייך ואמר ברוגע.

גם אני אוהבת אותו אבל הוא פגע בי והוא התייחס עליי מגעיל.. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו..

"תני לזמן לעשות את שלו" הוא חייך לכיווני ונישק את מצחי.. ונרגעתי מעט..

אבא, אמא רוצה להיפגש איתי..אמרתי בשקט.

" אולי היא תתנצל בפנייך ותביא לך תשובות לשאלות שאת רוצה לשאול" אבא שלי אמר ברוגע וסימן לי שזה בסדר.

חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני עוזבת כבר היה דיי מאוחר..

"תודה על הביקור והפרחים יקירה" אבא שלי אמר ואני חייכתי..

יצאתי מבית החולים ואני רואה את עומר יושב בספסל קרוב..ובר יותר רחוקה לא ראיתי אותה..
תפסתי אומץ וניגשתי אליו.

תקשיב אני לא מתכוונת לדבר איתך עכשיו רק יש לי דבר אחד לומר לך.

נפגעתי ממך ומההתנהגות המגעילה שלך כלפי אמרתי לו שכן הייתי במועדון ואפילו צילמתי את עצמי..