אהבה בטעות⚘

מה כבר חוזרים ללימודים..?

אני נערה בת 16 בתיכון חדש... האמת קצת חוששת להציג את עצמי, אבל אני בטוחה שהכול יהיה בסדר:)

אגב שמי הוא עדן .

הנה הגיע הבוקר שממנו חששתי יותר מכול..
היום הראשון ללימודים , תאמינו או לא אני דיי אוהבת ללמוד, אבל חוששת מאיך שהסביבה תקבל אותי.

בתיכון הקודם שלי נחשבתי למאוד מקובלת תמיד היו מסביבי את החברות הטובות שלי וגם ידידים טובים, עד שהורי התגרשו והחלטתי להישאר עם אבי זה הסיבה שאני עברתי תיכון באמצע כיתה י'.
אני יודעת שזה מוזר אבל נראה איך יהיה.

קמתי בבוקר בשעה 6 וחצי זה השעה הרגילה שאני קמה כדי להתארגן, יש לי שיגרת יום מאוד מסודרת אני מסיימת להתארגן עד 7 וחצי, וכשאני מסיימת להתארגן אני שותה תה עם קצת חלב..

סיימתי להתארגן ואבא שלי עוד ישן הוא יותר עובד בלילות וישן בימים אז זה לא בעיה,
כעבור 5 דקות מאז שסיימתי להתארגן אני יוצאת מהבית והולכת ברגל לתיכון ,
הדבר הכי משמח שאני גרה בערך 15 דקות הליכה משם.

אני נכנסת לתיכון ואני רואה הרבה מבטים שמכוונים אלי.. דיי מלחיץ, בשנייה שחשבתי שיפסיקו התנגשתי עם בחור .
וואו הוא גבוה.. ויש לו עיניים בצבע דבש..
מה -? אני מאוד אוהבת עיניים לדעתי הם הדבר הכי עמוק ויפה שיש..

"את בסדר?" הוא שואל-
קמתי מייד והשבתי בחיוב "כן הכול בסדר, אהה ואגב אתה יודע איפה זה כיתה י2?"

"כן." הוא ענה
"את נמצאת איתי בכיתה."

האמת שדיי שמחתי לפחות שאני לא יהיה לבד...
אמרתי לו תודה והוא ליווה אותי אל הכיתה, כשנכנסתי המורה כבר היתה בפנים והציגה אותי בפניי כולם הייתי דיי נבוכה אבל זה הלך דיי מהר.
המורה עשתה שינוי מקומות קטנטן והושיבה אותי ליד ילדה שנראית פשוט מושלמת... רזה, עיינים כחולות חיוך משגע.. אין צורך להמשיך אני מקנא והיא נראית לי מוכרת..

ישבתי לידה והיא חייכה לכיווני. איזה חיוך חמוד יש לה, קוראים לה בר, קצר וקולע.

דיברנו קצת תוך כדי שיעור אבל למדנו בו זמנית היא ממש נחמדה וחייכנית אני יודעת שנהיה בסטיות.

הנה הצלצול מגיע זמן להפסקת אוכל, היא מושכת את ידי לכיוונה ועוטפת אותה ומשם אנחנו יוצאות לקפטריה.. דיברנו יותר כדי להכיר יותר טוב אחת את השניה, ישבנו בשולחן ריק רק שנינו.

לא עבר דקה וכבר חצי מהכיתה שלי באו לידינו, על השנייה הבנתי שהיא מאוד פופולרית כולם הצטופפו והיא עמדה שם

"הלו! תזיזו את עצמכם- לא שמעתם על מרחב אישי?" בר אמרה בקול

חייכתי מתגובתה ושמחתי שדאגה לי, הרוב הפסיקו להידחף אבל יש כמה בודדות שהיא ממש הייתה צריכה להזיז כדי לשבת חזרה לידי.