𝕋𝕙𝕖 𝕜𝕚𝕥𝕥𝕖𝕟 𝕓𝕠𝕪

פרק 28

לפתע האיש התקדם לעברנו במהירות
באמצע הדרך הוא זרק פצצה?!
אלינו
התחלנו לברוח רחוק ממנה
אבל לא הספקנו וגל הדף גדול
דחף אותנו
ומשם שחור
____________________________________________________________
(גם בפרק הזה לא הספקתי לעבור אליו
אז אני מצטערת על טעויות כתיב אם יש)

נק מבט - אייס

"אחח"
שמעתי אנחת כאב מהצד שלי
סובבתי את ראשי בזהירות
רואה את הבנים על הריצפה
מדממים ממש
קמתי במהירות אליהם
"ג'יידן!טום!מייקל!ג'ואי!"
צעקתי מנער אותם ולא היה מענה
בדקתי להם דופק
ובמזל היה להם
אבל חלש
"א...אייס"
שמעתי לחישה
והלכתי ישר לכיוונה
רואה את ג'יידן מנסה לקום אליי
"אל תזוז את תפגע בעצמך ככה"
אמרתי לו במהירות
רץ אליו
מתיישב ושם את ראשו על ירכי
"א..אייס ת..תברח"
ג'יידן לחש לי בכאב
"לא אתם תיהיו בסדר הכל בסדר"
אמרתי לו במהירות מתחיל לבכות
ג'יידן הרים את ידו באטיות אל פניי
מוחה את דמעותיי
"זה מאוחר מידי בשבילנו
תברח"
ג'יידן אמר
"לאלאלא א..אל תגיד את זה"
אמרתי לו והבכי שלי התגבר
"אייס בבקשה תציח את עצמך"
הוא אמר בכאב
"לא אני יציל אתכם"
אמרתי לו נחוש בדעתי
עצמתי את עיניי והתרכזתי
שמתי את ידי אל האדמה
מנסה להפעיל את כוח הריפוי
שלי
"אה....אההה......אהההההה!!!!"
צרחתי בכאב
ואז בועה ירוקה הקיפה את כל הבנים ביחד איתי וג'יידן
"נוו קדימה קדימה"
אמרתי לעצמי
מנסה להפעיל יותר כוח
תוך כדי הסתכלתי מסביב
רואה את כל הבנים וג'יידן מתחילים להתרומם מהקרקע
ולכל אחד בקע אור ירוק מבית החזה
לאט לאט האור התחיל להתפשט על כל הגוף שלהם עד שהוא עטף
את כל הגוף
פתאום התחלתי להרגיש סחרחורת
ממש חזקה
ותוך פחות משניה
הכוח שלי הפסיק לעבוד
הבועה שעטפה את כולנו התפוגגה
כאילו לא הייתה
והגוף שלהם (של כל הבנים)
נחתו בעדינות על האדמה
"ג'יידן?"
שאלתי בדאגה כשראיתי
שהעיניים שלו היו עצומות
"א..אייס"
שמעתי עוד פעם לחישה סובבתי את ראשי לכיוונה
רואה את מייקל קם באיטיות
הנחתי את ראשו של ג'יידן בעדינות האדמה מירכי
וקמתי מהר אל מייקל מחבק אותו
והוא מחזיר לי חיבוק
"א..אתה בסדר"
אמרתי לא ובכיתי
"ששש הכל בסדר
כולם בסדר בזכותך"
מייקל אמר לי
לפתע הרגשתי עוד שתי זוגות ידיים מצתרפים לחיבוק סובבתי את ראשי וראיתי את טום וג'ואי מחבקים אותנו
"כולם בסדר אייסו"
טום אמר לי וניקה את שאריות הדמעות שלי מלחיי(הלחיים שלי)
"רגע
מה עם ג'יידן?!"
שאלתי לפתע בבהלה
התנתקתי במהירות מהחיבוק
רואה את ג'יידן עדיין שיכב על האדמה לא זז
"ג'יידן!"
קראתי בבהלה
ורצתי אליו
"ג'יידן תקום כברר"
אמרתי לו בלחץ
יכול להיות שרק אצלו זה לא עבד?
שאלתי את עצמי
בדקתי את הדופק שלו
לא מצאתי
חיפשתי כאחוז טירוף את הדופק
בכל מקום אפשרי
ולא מצאתי
"לאא!"
צעקתי בבכי
"ג..ג..ג'יידן ת..תקום כבר"
התחננתי אליו
וכלום לא קרה
"אייס בוא נטפל באיש שהיה פה"
טום אמר לי בעדינות
ומושך אותי מהגוף של ג'יידן
"לאא"
אמרתי בבכי מנסה לאישאר ליד ג'יידן
אבל טום היה יותר חזק ממני והצליח למשוך אותי ממנו
"אייס אנחנו נטפל בג'יידן אחר כך
אבל עכשיו צריך לברר מי זה האיש הזה"
טום אמר לי
וישר סובבתי את ראשי אל כיוון האיש
רואה שהוא עדיין עומד שם
פתאום הרגשתי כעס חזק כלכך
"אני הולך להרוג אותו"
לחשתי בכעס
והבנים שהיו מסביבי החזיקו אותי כדי שאני לא יממש את מה שאמרתי
התחלתי להתנשף בחוזקה מרוב כעס
נהמתי נהמה חזקה
והתחלתי להשתנות לשד שלי
פעם ראשונה שאני משתנה אליו
תמיד ידעתי שהוא קיים אבל אף פעם של השתנתי אליו
"אהה!!!"
נהמתי נהמה אחרונה וכבר לא הייתי אני
הייתי דנטה(השד שלו)
היו לי שתי קרניים ענקיות על הראש
עיניי שינו צבע לאדום חזק
על ידיי החלו להופיע קעקועים רבים
והכי חשוב
היו לי כנפיים ענקיות בצבע שחור ואדום זוהר
"אתה תשלם על זה!!"
השד שלי צרח על האיש המוזר
והאיש מרוב פחד התחיל לרוץ
מנסה לברוח
למרות שזה היה חסר סיכוי
נפנפתי בכנפיי בחוזקה והתרוממתי במהירות מעל האדמה
הגעתי אל בערך 10 מטרים מעל האדמה
וישר התחלתי לנחות במהירות אל האדם
שניה לפני שפגעתי באדמה תפסתי את האדם מהכתפים
והרמתי אותו מעל האדמה גם
ככה שאם הוא עכשיו יפול מידיי
הוא ימות מרוב שהמרחק בינו לבין
האדמה היו כלכך גדולים
"מי שלח אותך?!"
שאלתי אותו בצעקה
"...."
הוא לא ענה
"אני נשבע לך
אם אתה לא תענה לי בחמש שניות הקרובות
אתה לא תוכל לדבר כל החיים שלך"
איימתי אליו בכעס
"אני ידבר אני ידבר"
לפתע הוא אמר במהירות
"אני נשלחתי לכאן כדי להרוג אתכם
מו ששלח אותי הייתה
מלכת השדים"
האיש אמר
והרגשתי כעס גדול מבעבע בתוכי
איך יכול להיות שאמא שלי
שלחה מישהו להרוג אותנו?!
זה לא הגיוני
זאת לא אמא שלי
"למה היא עשתה את זה?!"
שאלתי אותו בכעס
"ה..היא רצתה להוציא את השד שלך
כ..כדי שתוכל להגן על חברים שלך
אבל גם כדי שתוכל להיכנס לארמון שלה"
האיש אמר
"מי שלא שד לא יכול להיכנס לארמון שלה
אלא אם כן שד מכניס אותו"
האיש הוסיף במהירות
ואני עדיין לא האמנתי
למה שהיא תעשה דבר כזה
אבל בעצם כשחושבים על זה
היא מלכת השדים אני לא באמת
מכיר אותה
היא מסוגלת להרוג אותי בהקשת אצבע
"היא צופה בנו עכשיו נכון?"
שאלתי את האיש כשאנחנו עדיין באוויר
"כ..כן"
האיש ענה בגימגום
"חחח יופי"
צחקתי ללא הומור
"את שומעת אותייי!!
תקשיבי לי טוב
אם עוד פעם אחת תשלחי מישהו אליי ואל החברים שלי
אני ידאג אישיתת!!!
להרוג אותךך!!
שמעתתת???
אני ידאג להרוג אותך!!!"
(רק לי המשפט שהוא אמר הזכיר את מלך האריות 1?)
צרחתי בכל כוחי
ושיחררתי את האיש אל האדמה לא מתכוון להציל אותו
מיצידי שישרף בחיים עכשיו
כששמעתי אותו נוחת מחוזקה על האדמה
ירדתי למטה אליו
הלכתי לכיוונו והתחלתי לחפש דופק
אחרי בערך שתי דקות שחיפשתי
לא מצאתי
קבעתי את מותו
ורצתי חזרה אל הבנים
רואה את ג'יידן עדיין שוכב שם
עמדתי לצידם של הבנים לידו
"ל..למה הוא לא קם?"
שאלתי והתחלתי לבכות שוב
"א..אני חושב שזה נגמר"
מייקל אמר ובא לחבק אותי
"ל...ל..לא אני לא מוותר אליו"
אמרתי בסערה
דחפתי את מייקל ממני
וירדתי על בירכיי
הנחתי את שתי ידיי על בית החזה
של ג'יידן
והתרכזתי
מנסה להפעיל עוד פעם את כוח הריפוי
אחרי שתי דקות שזה לא עבד
הרגשתי ידיים על הכתפיים שלי
"אייסו זה נגמר"
טום אמר לי בניחום
"לאאא!!!"
צרחתי עליו
וניסיתי עוד פעם
וגם זה לא עבד
הורדתי את גופי אל גופו של ג'יידן
ובכיתי
"ב..בבקשה ג'יי ג'יי אני מתחנן אליך
בבקשה תקום"
התחננתי אליו
וחיבקתי את גופו בחוזקה
"ב..ב..בבקשה"
התחננתי שוב ומשכתי באפי
"די אייסו אין מה לעשות כבר"
טום אמר לי
"יש מה לעשות!
אני הולך אל מלכת השדים"
החלטתי
"מה?!!
לא אין מצבב!"
טום אמר לי
אבל כבר לא היה לי אכפת אם ג'יידן לא פה כבר לא אכפת לי מכלום
אני ילך אליה גם אם אני מסתכן במוות
"אני הולך
תשמרו אליו בשבילי
לא משנה מה
הוא לא מת אני מרגיש את זה
תשימו לו אינפוזיה ומכונת הנשמה
אם הוא קם אל תגידו לו שהלכתי ותגידו לו שאני אוהב אותו כלכך  אני לא יודע כמה זמן זה יקח לי
אבל אני יעשה הכל כדי לחזור"
אמרתי נחוש בדעתי
מחקתי את דמעותי
וקמתי מג'יידן
"אסור לך!
אתה תמות שם!"
ג'ואי אמר לי וחיבק אותי בחוזקה
מונע ממני ללכת
"ג'ואי אני חייב
אני לא נותן לו למות
תזכור אני שד
אני יכול לנצח בזה
תבטח בי"
אמרתי מנסה לנחם אותו
ומחזיר לו חיבוק
"אני מבטיח אני יחזור
זה לא יקח הרבה זמן"
אמרתי לו
וזה  מה ששכנע אותו
"תשמור על עצמך"
ג'ואי אמר לי
ומייקל וטום הצטרפו לחיבוק
"אני מבטיח"
אמרתי להם והתנתקתי מהחיבוק
"תשמרו לי אליו"
אמרתי להם מתכוון לג'יידן
והם הנהנו
"רק למקרה שאני לא יחזור
תדעו שאהבתי אתכם
גם אם אנחנו לא מכירים הרבה זמן
נכנסתם לי ללב
ותמסרו לג'יידן כשהתעורר
שאני אוהב אותו
אתם כבר תדעו אם קרה לי משהו"
אמרתי להם בלחישה
התקופפתי אל ג'יידן
ורכנתי אל אוזנו
"אני מבטיח שאני יחזור
אני אוהב אותך לא משנה מה יקרה"
אמאתי לו בעצב
ונשקתי אותו על שפתיו הקרות
קמתי ממנו
והתרחקתי כבר מהבנים
ולא סובבתי את ראשי לאחור
מקווה שאני יחזור ממשימת ההתאבדות הזאת
הלכתי אל צוק שהיה בתוך היער
פרשתי את כנפיי עפתי מעל הצוק
והתחלתי לצנוח אל תוך הצוק במהירות
ותוך דקה השמיים השתנו לאדום שחור
ותוך עוד 10 שנית נחתתי אל האדמה
וזה הסימן שלי שהגעתי אל הממלכת השדים
ראיתי ארמון ענקי
מולי
ותיארתי לעצמי שזה הארמון שלה
הלכתי לכיוון הדלתות הגדולות
ושם עמדו שתי שדים
עם חרבות
"מי אתה?"
שד אחד שאל אותי
"לא עיניינך מי אני עכשיו
תתן לי לעבור"
אמרתי לו בחוצפה
"אסור לך להיכנס"
השד השני אמר לי
והתחיל להימאס עליי כל החרא
הזה
אז תפסתי את שתיהם והעפתי אותם לנהר בצבע אדום שנראה כמו דם
מה שכן אני לא התפלא אם זה דם אמיתי
פתחתי את הדלתות בדחיפה חזקה
ולפני הופיע מסדרון גדול ממש
הרמתי את ידי כלפי מעלה
ושמתי סביבי מגן בצבע אדום שקוף
הושטתי את ידי
אל קיר שהיה רחוק ממני
ושלחתי לעברו פיצוץ אש אדיר
ככה שכל הארמון רעד
ותוך פחות מדקה מסביבי היו מלא שדים
ומלכת השדים בכבודה ובעצמה
אמא שלי
"אוו מתוק שליי
כמה זמן לא ראיתי אותך"
אמא שלי אמרה והתכוונה
לבוא לחבק אותי הושטתי את ידי אל כיוונה
ושלחתי לעברה כדור אש רק כדי להרטיע
כדי שתדע לא להתקרב אליי
"למה עשית את זה?!"
שאלתי אותה בצרחה מחרישת אוזניים
"אייס מתוק שלי הייתי חייבת"
היא אמרה
והתחילה להתקרב אל הבועה שמקיפה אותי
"תאמיני לי שאני אומר לך שאני יותר חזק ממך
אם תתקרבי אליי עוד צעד אחד את תשאי בתוצאות"
אמרתי לה באיום והיא נעצרה
"למה רק ג'יידן לא קם?!"
צעקתי עליה
אני בטוח שהיא קשורה לזה
"א..אני לא יודעת"
היא אמרה בבלבול
"אל תחרטתי אותי
למה הוא לא קם?!!"
צעקתי בכעס
"א..אייס אני מבטיחה לך שאני לא יודעת למה
אני לא רציתי לפגוע בך או בחברים שלך
אבל הייתי צריכה שתוצאי את השד שלך
כדי שאני יוכל לראות אותך"
היא אמרה לי בעדינות
"אל תעבדי אליי
תעירי אותו עכשיו!"
צעקתי עדיין לא מאמין לה
"הוא לא מת אייס"
היא אמרה לי
"אני יודע שהוא לא מת
אבל למה לא הרגשתי דופק!"
צרחתי אליה
"אייס תשתמש קצת בשכל שלך
איזה יצור הוא?"
היא שאלה אותי
"ערפד"
עניתי לה בחוסר רצון
"יפה
והאם ערפדים הם יצורים חיים?"
היא שאלה אותי כמובן מאליו
"פאק"
לחשתי לעצמי
איזה מטומטם אני
ערפדים הם יצורים לא חיים לא יכול להיות להם דופק
"אה
זה עדיין לא משנה שניסית להרוג אותם!"
צעקתי עליה שוב
"נכון זה לא משנה
אבל רק רציתי לראות אותך את הבן היחיד שלי
שלא ראיתי מאז שהוא נולד"
היא אמרה לי בעצב
"טוב אז ראית
עכשיו לא תראי אותי יותר לעולם"
אמרתי לה בכעס
"אני בחיים שלי לא ירצה להיות בקשר איתך
לא משנה מה תעשי
את כלום בשבילי
אין ביננו שום קשר!!"
צרחתי אליה
וראיתי את עיניה נוצצות
אגרתי כדור אש ביד שלי
ותוך שניה העפתי אותו אל עבר השדים שהיו לידה
והם התפוררו כאילו מעולם לא היו שם
"ביי אמא"
ירקתי לעברה בזלזול
ויצאתי מהארמון
מקווה שהכל בסדר עם ג'יידן והבנים
הגעתי לאיפה שנחתתי
פרשתי את כנפיי
הגדולות
והתחלתי לעוף כלפי מעלה במהירות כדי לצאת מפה
ותוך דקה הייתי כבר עומד על הצוק
לוקח כמה נשימות
הסתכלתי למעלה על השמיים ושמתי לב שכבר בוקר
"אני מקווה שהכל בסדר"
לחשתי לעצמי
והתחלתי ללכת אל האחוזה של ג'יידן
כשהלכתי התחלתי לחשוב לעצמי
אני אוהב את ג'יידן מאוד
אבל אנחנו לא זוג
נראה לי לפחות
אבל התנשקנו כמה פעמים אז אני לא יודע מה זה אומר
ברגע שכל המצב יהיה בסדר
אני ישאל אותו
הגעתי אל האחוזה
וראיתי הכל שונה
היו שומרים בכל מקום
לעומת לפני שהלכתי
לא היו כאן הרבה שומרים בכלל
"מי אתה?"
שומר אחד שהיה לצדו של הגדר שאל אותי
"אני המיועד של ג'יידן"
לחשתי בקול מובך
עדיין לא רגיל לזה
"מה? תענה לי מי אתה באמת?!"
השומר צעק עליי
וכיוון אליי את הנשק שלו
"אני באמת המיועד שלו"
אמרתי לו בקול רם יותר
"הוא בן 4 לא יכול להיות לו מיועד"

____________________________________________________________

איך השד של אייס נראה👇

טווובבב אז כפיי שאמרתי
שאני יפצה אתכם אזז פיציתי
בפרק הזה יש 1900 מילים🥳
ככה שזה בערך פרק כפול
אני מקווה מאוד שנהנתם מהפרק ואהבתם אותו🥰
פרק הבא כנראה יהיה עוד כמה ימים
ואני מצטערת להודיע אבל הפרק של אש יתעכב בכמה זמן אני עדיין לא יודעת כמה
אני ממש מקווה שכולכם בסדר עם כל המצב בארץ
אם מישהו רוצה לדבר אני פה🥰