**הושלם💖**
ג'יידן הוא נער בן 18 נמצא
בכיתה י'ב
הוריו נרצחו רק שהיה בן 13
ומאז החיים השתנו לגמרי
הוא נהפך להיות אדיש וקר מילד חייכן ושמח לכולם
חוץ מחבריו הקרובים.
הוא גר לבד בארמון
היחידים שנמצאים שם חוץ ממנו
הם עוזרי הבית והשומרים
אבל גם הם גרים...
הזאב חשף לכיונינו את שיניו בנהימה והתקרב עלינו באיטיות "אייס זה אנחנו זוכר?" לופו שאל בעדינות את הזאב והלך אחורה גם "אייס אני מצווה עליך בתור האלפא שלך להפסיק! עכשיו!!" אבא שלנו נהם בחוזקה על הזאב אבל הזאב המשיך להתקדם עלינו "אני יודע מה לעשות!" פתאום ג'יידן אמר
"אני יודע מה לעשות!" אמרתי והתקדמתי אל הזאב בלי פחד עצרתי כשהמרחק ביננו היה בערך 10 צעדים התיישבתי ישיבה מזרחית על האדמה "מה אתה עושה?! אתה רוצה שהוא ירצח אותך!" סת' צעק לי "תסמכו עליי" אמרתי להם וסובבתי את ראשי ישירות אל הזאב מסתכל לו ישירות אל עיניו האדומות "אייסי,קטני שלי זה אני ג'יי ג'יי בבקשה נסיך שלי תתנגד אני מאמין בך" אמרתי לו רואה את הזאב מתחיל להתקדם עליי "נסיך שלי תתנגד אני יודע שאתה שם תבטח בי כלום לא יקרה לך אני יגן אליך בעצמי בבשרי אני מתחנן אליך קטני תחזור אליי" אמרתי לו רואה את הזאב מתחיל לעצור הוא שרט את האדמה מתחתיו משתתח על האדמה לפתע בקעה מהזאב יללה עוצמתית אחרי דקה של יללה הזאב קם על רגליו מסתכל עליי ועיניו שינו צבע לעיניים של אייס "קטני שלי,זה אתה נכון?" שאלתי לא זז ממקומי לא נשמע תשובה והתחלתי לפקפק בזה לפתע הזאב רץ אליי וקפץ עליי "ג'יידןן!" האחים צעקו ביחד "זה בסדר אל תעשו כלום" אמרתי להם ברוגע "נסיך שלי בבקשה תחזור אליי" אמרתי לו עוד פעם הרמתי את ידי בזהירות אל פניו מחכה שהוא יעשה את הצעד אחרי כמה שניות הוא הצמיד את ראשו את כף ידי "אני גאה בך אייסי" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה על ראשו הזאבי
ככה זה היה נראה👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(רק כשג'יידן ישב על האדמה)
"ששש ככה יותר טוב" אמרתי לו וליטפתי את ראשו "כל הכבוד ג'יידן!" לופו צעק בשמחה רץ אלינו אייס לפתע נהם עליו ולופו ישר נעצר מרים את ידיו למלה "היי אייסו זה אני מה קרה?" לופו שאל את אייס אבל אני כבר הבנתי "לופו תתרחק הוא במצב הגנה כל מי שיתקרב עליי או עליו יותקף על ידיו" אמרתי לו בזהירות "נסיך קטן,תקשיב לי הוא לא יפגע בי או בך אני מבטיח" לחשתי לו בעדינת "עכשיו קדימה תחזור להיות הקטני שלי" אמרתי לו הוא הסתכל עליי בבילבול ואחרי שניה אייס הופיע בין ידיי "אייסי קטני שלי,אתה בסדר?" שאלתי בדאג וליטפתי את שיערו מפניו "כ..כן רק קצת מסוחרר" אייס אמר לי בלחש "אייסו!" המשפחה שלו צעקה ובאה לחבק אותו "אייסו אתה בסדר?" אמא שאלה אותו בדאגה "כן אני בסדר,אפשר לשכוח ממשהיה פה,אני רוצה ללכת לאכול אני גווע מרעב" אייס אמר "בטח תינוק שלי נלך הביתה ונאכל ארוחת ערב" האמא אמרה שוב וכולנו התקדמנו לכיוון הבית שלהם אייס הלך לידי כשאני תומך בוא ליתר ביטחון "אייסי אתה בטוח בסדר?" שאלתי לחשתי לאייס "כן אני פשוט רוצה להגיע כבר לבית שלך ולהתכרבל איתך כל הלילה" אייס אמר לי והופתעתי ישר הסתכלתי עליו לראות שלא דמיינתי וראיתי את אייס מסמיק ממש "אני אוהב אותך אתה יודע?" אמרתי לו בלחישה לאוזן הוא הסמיק עוד יותר ולא ענה התחתי להתבלבל הוא לא יודע שאני אוהב אותו? "אייס אתה יודע נכון?" שאלתי עוד פעם רציני יותר "א...אני פשוט לא מרגיש אהוב עכשיו" אייס לחש לי "אני אדבר איתך על זה כשנגיע לבית שלי אבל תאמין לי שאני אוהב אותך" אמרתי לו תוך כדי שאני שותל לו נשיקה על הראש ובגלל הפרשי הגובה הבלתי רגילים הייתי צריך להתקופף ממש
