-נקודת מבט אדריאן-
מאי יצאה לפני כשעה ואני עדיין באותה תנוחה על הספה עם כוס וויסקי ביד
*צלצול טלפון*
כריס,חבר ילדות. חבר כמו אח.
שאמי בגדה באבי הוא היה שם בשבילי
שאבי חלה בסרטן העור הוא היה שם בשבילי
הוא תמיד פה בשבילי ואני בשבילו.
"אה אחי" אני עונה לטלפון ואומר "בוא סיבוב אם יזרום נלך לפאב" כריס אומר מבעד לטלפון
"עשר דקות אני בפארק" עניתי והתחלתי להתארגן
לא באמת היה לי כוח אבל רציתי קצת לנקות את הראש ממחשבות אז זרמתי
~~
"מה המצב אדריאן" כריס אומר כשהוא רואה אותי
"סבבה מה איתך" אני משיב
"האמת בדיוק הייתי אצל בר" הוא ענה וחיוך קטן נפרס על פיו
בר היא הבת זוג שלו, הם ביחד כבר שנה וקצת והוא מאוהב בה ברמות.
בחיים לא ראיתי אותו מאושר כל כך כמו שהוא איתה.
אני יותר מאמין בלהשתמש ולזרוק, ממש כמו מסטיק.
אנחנו יושבים על ספסל בפארק של השכונה,
מדברים על החיים.
אני סורק את הפארק וקולט את רוי נוגע במישהי בסמטה חשוכה והעצבים שלי עולים
"אד, מה קפאת?" כריס שואל
"פאקינג מי הוא חושב שהוא?!" אני צועק והדם שלי רק מתחמם יותר בזמן שכריס מביט בי באי הבנה
"מי הוא שיבגוד באחותי?!"
אני ממשיך להתחמם וקם מהספסל
כריס קולט את מה שאני רואה וקם איתי.
אנחנו מתקדמים לכיוונם ואני מתכונן לשבור את כל העצמות שלו, אחת אחרי השניה.
"פאק" אני אומר כשאנחנו מתקרבים
"פאק פאק פאק" אני רואה במי הוא נוגע בדיוק בזמן שהוא מוריד את מכנסיו
"לא שוב!" אני מרים את קולי
כריס מבין שזו מאי ומתקדם במהירות, הוא יודע מה קרה לה. אפילו יובל החברה הכי טובה שלה לא יודעת אבל הוא, הוא כן. הוא אח.
אני מגיע לפני שהמצב מדרדר ומעיף לרוי בוקס ללסת.
האפס הזה מיד מאבד הכרה.
אני משאיר את כריס לטפל בו ומתקדם לעבר מאי
שבוכה.
שמלתה השחורה קרועה שיערה החום מפוזר על פניה
ולחייה שחורות, שילוב של איפור ודמעות.
"מאי!" אני קורא לה וקודם עוטף אותה בגקט שלי ובחיבוק חם ואוהב
נותן לה לבכות על חזי ולוחש מילים מנחמות.
"א.." אני שומע אותה ממלמלת אך ללא הצלחה
"שש.. זה בסדר מאיצ'ו" אני אומר וקורא לה בשם החיבה שלה
אני יודע מה קרה לה בגיל 14 ואני לא רוצה שזה יקרה לה שוב. זה לא מגיע לה.
למזלי הגעתי בזמן אבל לצערי הוא הספיק לגעת בה ולהטריד אותה והיא בטח בטראומה.
-נקודת מבט מאי-
"תעזוב אותי" אני בוכה "בבקשה" אני מתחננת לעברו
"אחח כמה זמן חיכיתי לראות את החזה הזה" רוי אומר, קורע ממני את שמלתי.
אני משותקת.
זה מחזיר אותי לעבר.
שהוא הרס אותי.
<פלאשבק>
גיל 14-
"יותר מידי זמן חיכיתי לרגע הזה" ג'רי בן הדוד המושחת של אבי אומר וקורע את שמלתי
"בבקשה תפסיק" אני מבקשת
"תעזוב אותי ואני לא אספר לאף אחד".
"למה שאני אפסיק זונה קטנה" ג'רי צוחק
"בבקשה" אני אומרת שוב ודמעה יורדת ללחי
"תסתמי כלבה" הוא אומר ותוקע את איבר המין שלו בפי ובכך משתיק אותי
אני נושכת אותו בכדי שיוציא והוא גונח בכאב
"ככה את רוצה לשחק זונה קטנה? אין בעיה" הוא אומר ופה אני מבינה שעשיתי טעות
הוא משכיב אותי במיטתו וחודר לתוכי.
בשניה הזו הנפש שלי התרסקה.
<סוף פלאשבק>
אני עומדת חצי ערומה כנגדו.
קפואה, לא יכולה לזוז.
הוא נוגע בי ואני מרגישה את הרצון שלי להקיא מתגבר.
למה שוב? למה זה מגיע לי שוב?
הוא מוציא את איבר מינו ואני מכינה את עצמי לגרוע מכל. שוב.
אני עוצמת עיניים ונושמת עמוק ולפתע אני שומעת חבטה.
אני פוקחת את עיניי ורואה את רוי על הרצפה, כריס מעליו ואדריאן בא לכיווני.
אני עדיין לא יכולה לזוז.
"מאי!" אני שומעת את אדריאן קורא לכיווני ותוך פחות משניה מרגישה חיבוק חם ועוטף וגקט מונח על כתפיי
"א.." אני מנסה לדבר ללא הצלחה
"שש.. זה בסדר מאיצ'ו" אני שומעת ושוקעת לבכי עמוק
טובב
זה כבר פרק שני ואני ממש מקווה שתאהבו גם אותו
אשמח שתגיבו ותסמנו כוכב❤️
YOU ARE READING
my sister
Randomהסיפור מכיל⚠️ טריגרים⛔️ אונס‼️ תכנים מיניים🔞 -אדריאן רוסו- בן 17 כן אני הילד המקובל הזה שכולן רוצות כל הגוף שלי שרירים (שנים של עבודה) אני שוכב-זורק ולא יותר מזה אבל שהיא נכנסת לחיים שלי אני מתחיל להרגיש דברים, דברים שלא הרגשתי קודם -מאי רומנו- בת...
