כל מה שאני שונא בך

פרק 44

ליב

כעבור עשרה שבועות

אני לוקחת ביס ממשולש הפיצה הרביעי שלי וצופה בסרט "אישה יפה" בטלוויזיה. כבר שקלתי לכבות אותו כי הוא הזכיר לי את הסיפור שלי ושל קונור יותר מידי. אומנם לא הייתי זונה כמו ויויאן אבל גם לי היו חיים קשים כמו שהיו לה וקונור היה ללא ספק אדוארד בסיפור. איש עסקים עשיר שנחוש לסדר לי את החיים עם הכסף שלו. ליטפתי את בטני שנעשתה כבר בולטת ועגלגלה מעט ונאנחתי. כבר עשרה שבועות שלא שמעתי דבר מקונור צ'ייס. נראה שבאותו היום לפני עשרה שבועות הוא החליט לעזוב את הדירה ולא לחזור. בהתחלה זו הייתה הקלה עבורי אבל מהר מאוד ההקלה התחלפה בחרדה. חרדה שהוא שכח ממני כי למרות שניסיתי להרחיק אותו וההיגיון שלי ידע שאני עושה את הדבר הנכון הלב שלי תמיד יפעם בשביל קונור. במהלך השבועות האחרונים כמעט התפתיתי ליצור איתו קשר וכשביקרתי ביחד עם שאיין את סופיה, טיילר ואיידן התינוק הטרי בביתם ניסיתי לדלות פרטים בנוגע לקונור ללא הצלחה. כאילו סירבו לדבר עליו בנוכחותי. מחר בשעה שלוש אחר הצהריים נקבע התור שלי  לסקירת המערכות ותהיתי אם קונור יופיע כמו שהבטיח.

"אז נתראה בבדיקה הבאה שלך בעוד עשרה שבועות."

נזכרתי בהבטחה שלו ולא התכוונתי לחכות למחר כדי לגלות אם יקיים אותה. הרמתי את הטלפון שלי וחייגתי אליו.
"ליב" אמר מהצד השני של הקו. רעש נשמע ברקע.
"חכי שנייה אני מתרחק למקום שאוכל לשמוע אותך." הוסיף. לאחר כמה שניות הוא חזר לקו.
"אני איתך."
"וואו, איזה רעש." אמרתי ולא הצלחתי להסתיר את הסקרנות שלי בקשר למיקום שלו.
"ארוחת ערב עסקית עם שותפים מח"ול." הסביר.
"הבנתי."
"למה התקשרת?" שאל בקול קר שגרם לי להרגיש כאילו הוא סטר לי הישר לפנים.
"רציתי לדעת אם אתה עדיין מתכוון להגיע לסקירת המערכות שלי מחר בשלוש."
"כן אני מגיע, אל תדאגי לא שכחתי." השיב.
"אוקיי."
"עוד משהו ליב?" שאל באדישות.
"אממ..לא" מלמלתי.
"אז אני חייב לחזור לשולחן שלי, להתראות." אמר וניתק את השיחה. להתראות? הוא אמר לי פאקינג להתראות? בלי לילה טוב. פשוט ככה להתראות?

***

אני מנגבת את פי במגבת לאחר ששפכתי אל האסלה בדירה שלי את כל הפיצה שאכלתי אמש וקמה על רגליי. כוס התה שהכנתי לפני דקות ספורות מחכה לי על שולחן הקפה בסלון. אני לוקחת אותה ולוגמת. עשרה שבועות של היריון לא באים ברגל ובחילות הבוקר הפכו לשגרה קבועה. השעה הייתה מאוחרת. שתיים עשרה בצהריים אבל ההיריון הפך אותי לעייפה ובימים בהם לא עבדתי ישנתי כמו מתה. לקחתי יום חופש במיוחד למען הסקירה היום והתכוונתי לנצל אותו כמו שצריך. הכנסתי את כוס התה לכיור ונעמדתי מול המראה הגדולה והארוכה שניצבת בסלון. בחנתי את הבטן העגלגלה שלי מול המראה וליטפתי אותה. יש אמהות שמנסות לנחש באובססיביות את מין העובר כשהן בהיריון אבל למען האמת. לא ניסיתי לנחש כי באמת שלא היה לי אכפת. בן, בת. זה לא משנה לי. אשמח לא משנה מה. ריח מסריח עלה לאפי ואיתרתי את מקורו ממגש עם שאריות הפיצה ששכחתי במשך כל הלילה על השיש במטבח. לקחתי אותו ופתחתי את דלת הדירה. בידיוק השכן שגר מולי ועובד איתי במסעדה, קיידן עלה במדרגות כשכלב הפיטבול השחור שלו ג'ורג'י קשור לרצועה.
"היי ליב, את ממש תופחת מיום ליום."
"אתה קראת לי שמנה עכשיו?" שאלתי בעצבנות וכשראיתי את האימה על פניו צחקתי.
"אני צוחקת איתך חתיכת לחוץ." גיחכתי.
"האמת שבדיוק חשבתי עלייך." הוא אמר והצליח לעורר את סקרנותי.
"מה גרם לך לחשוב עליי בשעה רנדומלית ביום?" הוא מיד שלף את הטלפון שלו מהכיס.
"זוכרת שביום שעברת לכאן עזרתי לך להוביל את החפצים מהדירה הישנה שלך?" שאל.
"כן בטח." לא יכולתי לשכוח איך קונור הביך אותי ליד קיידן.
"אז בידיוק ראיתי אייטם באתר "וול סטריט אנד מור" ונזכרתי בך."  אמר. אתר "וול סטריט אנד מור" היה חדשות הבידור של עולם ההייטק והעסקים בניו יורק. היה להם גם מגזין מודפס חודשי בו היו מראיינים אישים חשובים בסצנת הביזנס הניו יורקית. אבל לרוב הם עסקו ברכילות צהובה וזולה.
"איזה אייטם?" שאלתי סקרנית. קיידן לא בזבז זמן והראה את מסך הטלפון שלו. קראתי את האייטם בשקיקה וצפיתי בתמונות.
"בן זונה" קיללתי.
"את בסדר?" קיידן נראה מבוהל מהתגובה שלי.
"כן אני פאקינג בסדר!" צעקתי כשחזרתי בחזרה הביתה וטרקתי את הדלת בפניו. קיידן המסכן. הטחתי את מגש הפיצה המסריח על השיש שלי. וניגשתי לחדר השינה שלי בעצבים. שלפתי שמלה ארוכת שרוולים עם מחשוף בגב בצבע בורדו, גרביון שחור שקוף, ומגפוני עקב גבוהים. בלי לבזבז זמן פשטתי את הפיג'מה שלי והתלבשתי מריצה בראשי את האייטם.
״הבחורה החדשה של הכוכב הצעיר וחזק בזירת ההייטק של וול סטריט – קונור צ'ייס." הייתה הכותרת ותחתיה הופיעו שתי תמונות.
בתמונה הראשונה קונור ובחורה לא מוכרת בעלת שיער חום ישבו בבית קפה שנמצא ליד בניין החברה שלו. את פניו היה ניתן לזהות אך שערה הסתיר את פניה. בתמונה השנייה רואים את הזוג ליד בניין החברה כשהוא פותח עבורה את הדלת הצדדית לבניין. האייטם פורסם לפני כשעה בלבד.  העצבים שלי בעבעו. את הדמעות שהיו בעייני הדחקתי והפכתי לכעס טהור. מרחתי שכבה קלילה של איפור והוספתי אודם בצבע השמלה שלבשתי. יצאתי מהבית בסערה וחיכיתי למונית שהזמנתי. הפעם זכרתי לקחת איתי את מגש הפיצה ולזרוק אותו לפח.