תקשיבי רגע

577 30 15
                                    

עבר קצת זמן והתחילה לצאת לאווה הבטן

"החלטת מה את עושה?" שאלתי אותה מסוקרנת

"אני נראה לי משאירה אותו" היא הסתכלה על בטנה והניחה עליה את ידיה המטופחות

"אני גאה בך כל כך" חיבקתי אותה חיבוק אוהב ודמעות זעירות איימו לפרוץ מעינייה אבל בסוף הצליחה להתגבר עליהם

"תקראי לו לכאן" היא הסצכלה עליי בהבעה מזהירה

"לאמנועל? השתגעת?"

"זה הבן שלו זכותו לדעת"

"את בטוחה?" הזהרתי אותה

"כן"

הוצאתי את הטלפון מהכיס וסימסתי לו

אני:שמוק בוא עוד 20 דקות

אמנועל:בדרך

הכנסתי את הטלפון בחזרה לכיס וקמתי למטבח להכין לה משהו טעים בכל זאת 9 חודשים לא קלים מחכים לה

*

שמעתי דפיקות בדלת וניגשתי לפתוח

לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי את הדלת

הוא עמד שם מכנסי טרנינג ופוטר והידיים שלו בכיס של הפוטר

התקרבתי אליו ולחשתי לאוזנו

"אם תעשה משהו לא במקום אני אכרות את הראש הקטן שלך" הבטתי בו באימה והוא הנהן

הוא נכנס והתקדם לכיוון הסלון איםה שאווה ישבה אני תצפתתי מהמטבח

"מזל טוב" אווה הגישה לו את הבדיקה והוא הביט בבדיקה בפחד

"את בהריון?" הוא שאל בפחד

"כן" היא ענתה קצרות והבעת פניה הייתה לא מעוניינת

"אני לא מוכן לזה"

"אוי לא אכפת לי תישא בתוצאות" אני גאה בה

"תפילי אותו"

"מה אתה אומר?"

"מה ששמעת תפילי אותו"

"עוף מכאן אידיוט"

"אווה תפילי אותו"

"לא שמעת מה היא אמרה?" צעקתי לעברו

"את תפילי אותו את שמעת אותי?"

"כן כן בטח" היא צחקה

"אוי זה לא הולך להיות מדהים?" היא צעקה לעברו

הוא יצא מהדלת עצבני ממש הוא יודע שהוא לא מעניין כל כך בשלב הזה

*

"אני לא מאמינה שעוד חודש מהיום החתונה שלי" קפצתי עם אווה ואז נזכרתי שהיא בהריון

"היי אסור לך לקפוץ" הבעת פניי היו מזהירות אבל היא צחקה וטפחה על שכמי

"טוב את רוצה לבוא איתי לבחור שמלות?" שאלתי את אווה בחיוך

"בטח"

חיים בתשוקהWhere stories live. Discover now