זיכרון מעוות

פרק 1

נ.מ אוליבר

"תתעורר!" שמעתי קול חודר לאוזניי, נרדמתי?. היה חושך מוחלט בעייני ובכל זאת הרגשתי שמשהו לא כשורה. משהו מרגיש מוזר, ראשי היה מונח על משהו רך, ובנוסף לכך משהו הכביד על ידיי. עדיין הייתי בין שינה לערות. פי היה מעט יבש, והעיניים שלי סגורות, בטח נרדמתי או משהו, זה פשוט שאני לא זוכר כרגע איפה אני...

הכובד על ידיי נעלם אט אט ככל שהרמתי את ראשי, בטח שמתי את ראשי על יידי יש מצב שנרדמתי ככה או משהו. המשכתי לאט לאט להרים את ראשי בכדי לא לחטוף סחרחורת, מתעורר גם באותו הזמן ויותר נמצא במצב של ערות. פתחתי את עיני לאט חושף אותן לאור.

לא אור של שמש, אני במקום סגור והאור דלוק, זה לא לילה.

ו...פאק! האור הזה שורף לי בעיניים, מה זה לעזעזל האור הכואב הזה?!.

"נו כבר, המורה תעיף אותך״ אמר אותו הקול, כרגע כל מה שאני יודע שזה קול גברי, עדיין ראיתי מטושטש, עדיין מנסה להתרגל לאור החודר,המכאיב, השורף, השטן המחורבן.

שיפשפתי את עיניי עם ידי, מתרגל לאור החזק, ראיתי את הכיתת אם שלי. פאקינג בית ספר, נרדמתי שוב בפאקינג בית ספר. זין. על. החיים. שלי.
״שוב." סינן אותו הקול והבהיל אותי, שכחתי לחלוטין מהקול הזה. למזלי כבר זיהיתי למי שייך הקול הזה. זה היה קולו של דני החבר הכי טוב שלי, הפנתי את ראשי ימינה וראיתי אותו מסמל עם העיניים הכחולות-חומות שלו שהמורה מתקרבת אלינו, מתקרבת באיום. ואם אני לא רוצה להישלח שוב למשרד של דודה שלי-למנהלת כדאי שאהיה עירני. פעם אחרונה ששלחו אותי לשם זה לא נגמר יפה, בעיקר כי קיבלתי ריתוק, בבית ובבית ספר. 'משפחה.'

באותו מקרה מה שעשיתי היה לחפות על דני, הדביל חשב שזה יהיה מצחיק למצוא צעצוע מין בחדר רכזת ולבצע איתו תנועות מטרידות מול המצלמת אבטחה של החדר ויום אחרי זה לבקש ממני ללכת לחדר של השומר ולמחוק את הסירטוני אבטחה, מפה לשם המנהלת (דודה שלי) תפסה אותי, דני שיקר שאני מוחק סירטון של מישהי שיש לי עליה קראש (מה שלא קרה באמת) עושה משהו לא "נאות" אגב במילים שלו, בפועל זה הוא נכנס שיכור לחדר רכזת ועשה שטויות, הוא קיבל כמה סטירות ופנס בעין משני האיברים שלי שנקראים ידיים, אני למדתי להכיר את החדר שלי וחדר פיזיקה מקרוב ולדעת את כל האילן יוחסין של גברת קלראק. לא רציתי לדעת שיש לה צד יהודי ומסלמי במשפחה, לא רציתי לדעת שיש לה ליטרלי בודהיסטים במשפחה.