פרסי ג'קסון נכד וולדמורט

פרק שישי

נק' מבט הרמיוני
אני לא חשדנית מטבעי ואפילו אמרתי להארי ורון לא לחשוד בהם למרות שאני יודעת שהם בטוחים שהם אוכלים מוות.
אבל זה כבר מוגזם פרסי את ראשון לאש! אף אחד שמעולם לא השתמש בקסם לא היה עושה את זה, אפילו אני נבהלתי בפעם הראשונה ואני קראתי על זה!
בנוסף פרסי ואנבת' פשוט יצאו מסימטת נוקטורן! קראתי על המקום הזה,  היו אמורים לחטוף אותם לפצוע אותם ואפילו לתת להם טייק אווי ציפורניים רקובות, רק קוסמים מבוגרים יכולים להיות שם, הארי יצא משם רק בעזרת האגריד, וזה שהוא מצא אותו היה נס, קראתי על דברים מזעזעים שנעשו שם לילדים,אתם לא רוצים לדעת אבל הם פשוט יצאו משם כאילו נפלו על סמטה רגילה ועדות אחורה פנה, אחר כך מה שקרה בגרינגוטס כשפרסי חזר ראיתי שהאגודל שלו נחתך, אבל אין שום דבר חד בכל גרינגוטס כדי שאף אחד לא יחשוב לפרוץ את המנעולים הפשוטים כשהלכנו לאוליבנדר ושמעתי את הליבות הייתי בהלם, בחיים לא שמעתי על מישהו שיש לו את הליבות האלה הן ממש נדירות, אבל מה שהכי מפליא? לפרסי היה יותר מליבה כפולה אחת יותר! הקוסם האחרון שהיה לו ליבה כפולה היה מרלין בעצמו! איך זה שיש לו ליבה יותר חזקה משל מרלין?!
אחת מהליבות האלה הייתה שערה מזנבו של החיה המיתולוגית שלא נראתה 2000 שנה!
ובנות חיות….טוב בחנות לא היה שום דבר מוזר.
בכל מקרה, הגיע היום ללכת להוגוורטס, הגענו לתחנת הרכבת עם המכונית המעופפת של אדון וויזלי, כשאמרו לפרסי שהיא עפה הוא לא היה מוכן לעלות עליה הוא פשוט החיוור אחרי מסע שכנועים מאנבת' הוא עלה עליה.
כשאמרנו להם שצריך לעבור דרך קיר פרסי אמר "אין שום סיכוי שאני עובר בקיר הזה גם אם יביאו לי 100 עוגיות כחולות"
רון גילגל עיניים, בזמן האחרון הוא נהיה ממש עוקצני כלפיהם.
אני צריכה לבדוק שהוא יתאפק ולא ימהר לפני שהוא שופט, הוא תמיד ממהר וזה מה שמכשיל אותו כל פעם מחדש.
הוא התקרב לקיר ואמר "תצפצו ותלמדו" ונכנס לקיר, כל השלושה נראות מופתעים חוץ מאנבת' וידעתי שהיא קראה על זה, הייתה לנו שיחה מרתקת אתמול בחנות הספרים, ממש הרגשתי חיבור אליה עד שהבין החליטו לגרור אותנו החוצה חצופים.
כשכולם נכנסו דרך הקיר ויצאו ברציף ¾9 נכנסו לרכבת, אני ורון הלכנו לתא של המדריכים להקשיב על התפקיד שלנו השנה, כשזה נגמר הלכנו לתא של הארי והשאר, הוצאתי ספר והתכוונתי להתחיל לקרוא כשאנבת'  רכנה לעברי "מה את קוראת?" שאלה אותי "הוגוורטס תולדות " השבתי רון והארי נשפו, מה זה עיניינם בכלל? "אפשר?" שאלה אנבת' "או שאת באמצע?" הייתי בהלם, אף אחד אף פעם לא רצה לקרוא את "הוגוורטס תולדות " הם טענו שזה ספר משעמם כי זה קרה פעם.
"אתה באמת רוצה?" שאלתי "בטח! הדברים שקרו פעם יוכולים ליהיות מאוד שימושיים לפעמים" הושטתי לה את הספר היא התחילה לקרוא, אחרי זמן קצר יחסית עברה במסדרון עגלת הממתקים, בזמנו חשבתי שכמות הממתקים שהארי קונה מוגזמת, אבל אז לא הכרתי את פרסי הוא יצא למסדרון עם התרמיל של הכסף שלו חוזר עם כל העגלה.
אנבת' נאנחה "מוח אצה קח חצי מזה" אמרה
פרסי עשה פרצוף מתחנן
"פרסי, חצי" אמרה שוב אנבת'
"אבל ליאו ימות על זה" אמר פרסי והסתכל עליה במרמור
היא נשמה עמוק "מוח אצה, אני אגיד לאמא שלך להפסיק את אספקת העוגיות הכחולות!" איימה
פרסי מיהר להחזיר את העגלה לאישה, לקח חצי מהכסף שנתן לה ולקחת חצי עגלה, הפרצוף רגוז הוא אמר "מרוצה?" "מאוד" ענתה לו אנבת' בחיוך מתגרה וחזרה לקרוא את הספר שהבאתי לה, אחרי כמה דק' ראינו פרצוף שממש קיווינו לא לראות היום, "נו נו הארי פוטר בוצדמית ורון ריזלי" אמר רון בלגלוג התקבצתי כשהוא קרה לי מוגלגית בלי לשים לב זה עדיין פגע בי,"לקח לך יום שלם לחשוב על השמות האלה?" אמר הארי ורון גיחך "שקט פוטר או שאני אוריד לך נק', אתה מבין, כי אני לעומתך נבחרתי למדריך " אמר מלפוי
" אבל אתה, לא כמוני פוץ, אז תעוף מפה" אמר הארי ואני ורון צחקנו, הלחיים של מלפוי הוורידו "חכו חכו " כשנגיע להוגוורטס -" התחיל אבל נקטע  " שקט אוקטיבינוס 2 אני מנסה לישון " אמר פרסי בנמנום, תהיתי מי זה אוקטיבינוס, מלפוי רכן קדימה בעניין "תגיד" אמר "האוקוביאנוס הזה היה תהור דם?" שאל, ברור שזה מה שמעניין אותו! חתיכת צבוע מלוכלך, פרסי גיחך "לא הוא היה חצוי דם, "דרקו נעלב "אתה מעז לקרוא לי חצוי דם? תשתוק בוצדם!" אמר, ניראה שפרסי מתאפק לא להחטיף לו, אנבת' לחשה לו משהו והוא נרגע, דרקון גיחך " אתה צריך את הבלונדה הסתומה שלך בשביל להרגע?" אמר, פרסי נראה עכשיו מאוד מעוצבן, אבל אנבת' נקטה גישה אחרת, היא אמרה "הבלונדי הסתום היחיד שאני רואה פה הוא אתה" כבשתי את הדחף לצחוק בקול, עכשיו מלפוי כבר האדים ממש "תסתמי דבילית!" "עכשיו פרסי קם" בבקשההה" הוא אמר לאנבת'
אנבת' גיחכה, "בסדר אתה מוזמן " פרסי חייך, התקרב ותפס את דרקון ו-פשוט הטיח אותו על הרצפה! גויל וקראב התקרבו לפרסי באיום כשלפתע אנבת' עמדה מלפניו, הם כיוונו לעברה אגרופים היא פשוט- פשוט תפסה באגרופים! היא סובבה את מפרקי ידיהם ונשמע קראק מבשר רעות, פרסי בעט את דראקו אל מחוץ לתא.
את גויל וקראב לא היה צריך להוציא בכוח, הם ברחו ביבבות זה היה כזה אדיר! פרסי ואנבת' התיישבו כאילו לא קרה דבר וכולנו נעצנו בהם מבטים משתאים, אולי הם רגילים לזה פרסי אמר אל תדאגו אנחנו לא הולכים להרוג אתכם.
שאר הנסיעה המשיכה בשקט.