פרסי ג'קסון נכד וולדמורט

פרק תשיעי

נק' מבט אנבת'
נפלתי ליד פרסי, משותקת. ראיתי אישה עם שיער שחור מתולתל שפס לבן עבר בו, צוחקת כששרביטה מכוון אלינו. היא הזכירה לי באופן מפתיע את אנדורמדה טונקס. "נו נו, תראו תראו, אדון האופל יהיה כל כך שמח לראות אותך פרסאוס" היא המתה אל פרסי שנעץ בה מבט זועם, היא פנתה לאחור בעודה מרחיפה את פרסי הנאבק בלחשייה בעקבות "הרוג את הילדה, אדון האופל אינו צריך אותה" הורתה לאיש שלצידה, האיש חייך חיוך מבחיל וכיוון אלי את שרביטו, "אבד" הוא לא הספיק להמשיך כי יד עשויה מים שהגיחה מן הים שתחתנו תפסה בו והשליכה אותו, הוא פגע באדמה מהשם ולא זע, האישה פנתה אלי חזרה בכוננות, וסרקה את האזור "מי עשה זאת? גלה את עצמך!" האישונים של פרסי, האיבר היחיד שיכל להזיז, נורו אלי. משדר לי חכי לזה... לרגע לא נראה שיקרה דבר, האישה נרגעה, ואז גל ענק התנשא מעלינו, האישה נסוגה לאחור, וכיונה את שרביטה, "דורטוס!" היא צעקה, חלק קטן מהגל כוסה בקרח דק, שהתנפץ מייד. האישה השתנקה לא... זה לא יתכן. פרוטגו! הגל פגע במגן בחוזקה. האישה חיזקה את אחיזתה בשרביט, אך אנבת' ראתה שהיד שלה רועדת מעט ולא מצליחה להחזיק את השרביט כמו שצריך, לבסוף הגל ניצח והאישה נורתה לאחור וצנחה מעולפת על הקרקע והגל פגע בה, היא איבדה את אחיזתה בשרביט, שנפל מידה על הקרקע. הרגשתי כאילו הגוף שלי נהיה קל יותר. הזדקפתי מהר ושלפתי פגיון, השלכתי אותו לעבר האיש האחרון שנשאר, הוא היה ננעץ לו בול בלב אלמלא הוא היה להרים את שרביטו וליירט אותו במשב רוח, הוא התקרב אלי, פרסי הזדקף באיברים נוקשים ומלמל משהו שנשמע כמו לחשישיתןקמטופשים" הוא שלף את אנקלוסמוס והסתער על האיש בעוד אני מחפשת את החרב שלי ומבינה ששכחתי אותה במפקדה כששטפתי אותה מהדם. אמרתי לעצמי להתעשת ושלפתי עוד פגיון, פרסי שיסף את עורו של האיש כאילו היה נייר, האיש צרח בכאב, חתך גדול ומדמם נוצר לכל אורך בטנו פרסי נראה אחוז בחילה. ובגלל זה ילדים, המציאו את אבק המפלצות. רצתי לעבר האיש ונעצתי בליבו את פיגיוני בצורה חלקה, הוא התמוטט על הדשא, שלפתי מליבו את הפגיון וניגבתי ממנו את הדם. החזרתי אותו לביטנת הסוושרט שתפרתי במיוחד לאחסון כלי נשק. והפגיון שהיה על הדשא החזרתי לנדן פרסי החזיר לכיסו את אנקלוסמוס, אבל משהו הטריד אותי. זרקתי מבט סביב. ומייד שלפתי את פגיוני. "מה קרה אנבת? ראית משהו?" נדרך פרסי ושלף שוב את אנקולוסמוס בכוננות פרסי איפה האישה שהייתה פה?" שאלתי אותו וחיפשתי אותה במבטי לפתע הרגשתי את איברי מתקשחים ונפלתי משותקת על הדשא בפעם השנייה באותו היום. פרסי נפל על ידי מותש מכדי לזמן שוב מים. הגל הזה עלה לו ביוקר. כתם שקוף באוויר שלא שמתי לב אליו הפך אט אט לאישה שתקפה אותנו, נו תראו מה זה," אמרה היא, היא רכנה אלי התרשמתי ילדה, אז אני לא אהרוג אותך, אם כי.. קוסמת שתוקפת עם פגיון. מעניין.." היא שלפה את הפגיון מנדני. 'כמובן זה לא יכול לקרות שוב.. גם לא אתה. היא התקרבה לפרסי, ושלפה את העט מכיסו. היא נרתעה בהפתעה "עט? מה?!" היא מיששה את העט, אל תפתחי אותו, אל תפתחי אותו, אל תפתחי אותו התפללתי ללא קול, היא פתחה אותו. קצה הלהב כמעט פגע לה במצח, "מחוכם. היא בחנה את החישולים שעל אנקולוסמוס "נראה מעשה ידי גובלינים.. לא הייתי מצפה לפחות כמובן מהנכד של הלורד!" היא אמרה ואז עיניה נפערו "רק רגע.., החרב הזאת מכושפת, בהחלט לא מעשה ידי גובלינים! היא יכולה לחזור לעצמך מה ילד? היא שלפה את שרביטה 'נוליט פג'רה!" מלמלה החרב זהרה מעט. "יופי, היא כבר לא תחזור אלייך. זה זמני אומנם, הכוח של החרב הזה חזק מכדי שזה יהיה תמידי, אבל זה יהיה טוב ליום יומים, ועד אז.. טוב מה אני מגלה לכם דברים. אדון האופל מחכה לכם" היא הרימה את שרביטה...וריחפנו באוויר אחרייה והתעתקנו אל אולם חשוך מלא אוכלי מוות.