נקודת מבט דין:
השיעור המשעמם הזה סוף סוף הסתיים,
התחילה ההפסקה ואז ראיתי את היילי בספסל בחוץ,
ניגשתי אליה ואמרתי ״מה נסגר? מה את מסתירה
איך זה הגיוני שאת שניה אחת בהתקף חרדה ובשניה אחרת הכל בסדר מה קרה תגידי לי, תגידי לי למה את כלכך בלחץ ממה את כלכך מפחדת?״ רק אחרי שסיימתי הבנתי שלא דיברתי, אלא צעקתי ולקח לי זמן לקלוט את זה,יותר מידי זמן, לצערי היא כבר נבהלה ממני.
כשהבנתי שהיא נלחצה מהצעקה שלי, פניתי אליה ודיברתי איתה בעדינות הפעם.
״אוקי בואי ננסה שוב,
למה כלכך נלחצת ממנו וממתי יש לך התקפי חרדה?״
היא הסתכלה עלי במבט מפוחד כלכך שלא ידעתי איך להגיב. זה היה ברור שיש לה התקפי חרדה כבר תקופה, אני זוכר את ההתקפי חרדה של אחי רק שאת ההתחלה,אני זוכר פה ממש טוב.
״אממ״
זה כל מה ששמעתי
״זה מסובך מידי ולא בא לי להיכנס לזה עכשיו״
אמרה ודמעות החלו לעלות בעיניה,הבנתי שזה עניין רגיש אצלה אבל היא מגדל מים שרק מחכה שמישהו יפתח ויתן לה לפרוק,לפי זה הבנתי שהיא עוברת הרבה דברים,
אני רק מת לדעת מה,ממה היא כלכך מפחדת
מרגיש לי שהיא צריכה עזרה ומהר.
נקודת מבט היילי:
הוא שאל אותי על ההתקפי חרדה
ולמה אני כלכך נרתעת ממגע
מה שהוא לא יודעת שזה מהאבא הביולוגי שלי.
אני פחדתי שיגע בי ובגלל זה אני כלכך מפחדת ממגע.
הסתכלתי על דין וראיתי שהוא רק מנסה לעזור אבל במקרה שלי,אני אבודה.
הצלצול החל ואיתו גם השיחה שלנו, וגם זה אומר שנגמר היום,
הסתכלתי על דין ואמרתי ״נדבר על זה בהמשך״
והלכתי לאוטובוס,ניקול ומיה הולכות עם ההורים שלהם
אני לא רציתי להצטרף היום לניקול,מיה הגיעה ללימודים
אבל הלכה לפני כשעתיים,להתארגן למסיבה שלה.
עליתי על קו האוטובוס הראשון שראיתי שמגיע לביתי.
הגעתי לבית,הוצאתי את המפתחות ופתחתי את הבית,
שאלתי בקול ״אמאא את בבית?״
אף אחד לה ענה וזה די מוזר כי אמא שלי סיימה לעבוד ממזמן,פתחתי את הטלפון שלי (שהוא דיי הרוס אבל אני לא אומרת כלום לאמא שלי כי כל מה שהיא קונה לי היא מזכירה את זה בכל דבר) הסתכלתי והשעה הייתה
16:57 זה אומר שבקושי יש לי זמן להתארגן למסיבה,
עליתי לחדר,התקלחתי ויצאתי עם מגבת על הראש ועל גופי
מגבת, ישבתי בפינת האיפור שלי והפעלתי שירים בטלוויזיה,אין לי אהבה יותר גדולה מלהתארגן עם שירים,
פתאום שמעתי את דלת החדר של אימי נפתחת
ושאלתי שוב ״אמא?״ אף אחד לא ענה לי ודי נלחצתי לא אשקר, ״אמא?״ שאלתי שוב ואז כבר נלחצתי וישר נעלתי את החדר שלי בעזרת המנעול, התרחקתי מהדלת
ואז שמעתי קול מוכר לקח לי כמה רגעים לקלוט שזה קולו של אבי הביולוגי.
״בום!״ ״בום!״ ״בום!״ ״בום!״ קולות של דפיקות חזקות נשמעות על דלת חדרי שעוד שניה נשברת,
מליון שאלות התרוצצו בראשי,
איך הוא הגיע לכאן?, איך הוא מצא את הבית?, איפה אמא לעזעזל?,הוא שתה שוב?,
״תפתחי את הדלת אישה מחורבנת״
הוא צעק מער לדלת וקפאתי לא ידעתי מה לעשות
לאחר לא יותר משניה
״בווםם״
פיצוץ נשמע ואני רואה אותו מולי.
את הסיוט שממנו ברחתי כמו מאש,
לא האמנתי שזה מה שאני רואה,שאני שוב רואה אותו מולי.
הוא רץ אליי והפיל אותי למיטה בעודי עם מגבת
הטלפון היה בידי, הוא חיבק אותי חזק ממש
והוא החזיק לי את היידים מאחורי הגב כך שלא יכולתי לראות אל מי אני מחייגת אבל אני מניחה שחייגתי למספר חירום.
YOU ARE READING
הנשיקה הראשונה שלי
Romanceלהיילי יש ילדות לא קלה, היא עברה התעללות מצד אביה הביולוגי, הוריה התגרשו כשהייתה בת 10 ומאז חייה השתנו, היא פיתחה חרדות עם השנים וזה רק מחמיר כש.. טריגר⛔⚠️ הטרדה גירושין. מאפיה ועוד
