מגעו של חטא

01

האורות התעממו לגוון אדום, והטילו צללים על רצפת המועדון. מוזיקה חושנית התנגנה ברקע, והצטרפה לנקישות של עקבי חשפנית שעלתה על הבמה. היא הייתה לבושה יפה בלבוש דקיק ושקוף, המכסה גוף שרק יכולתי לחלום שיהיה לי.
היא משכה את תשומת הלב של כל אדם במועדון הזה. כולל את שלי. כל זוגות העיניים היו על האישה הכובשת. כולם חוץ מאחד.

מועדון הלילה הזה היה ממוקם בחלק התעשייתי של העיר ומלא בדמויות מפוקפקות.
האיש שמסתכל עלי כרגע בהחלט לא היה רגיל. הרמתי את ראשי, נעלתי עיניים עם הזר לפני שהסטתי את מבטי בחזרה אל האישה. היה לו גוף של לוחם. השרוולים שלו היו מופשלים עד למרפקיו, וחשפו את הקעקועים על אמות ידיו החזקות. האיש נשען על המעקה , שתי ידיו כרוכות סביב משקה צלול. למרות שפניו הוסתרו חלקית על ידי הצללים הכהים
יכולתי לראות שהוא נאה והוא נראה כאילו הוא רוצה ממני משהו. אחרי כמה רגעים של קנאה בריקוד, וכמה לגימות נוספות מהקוניאק שלי - שכחתי מהזר. עד שהמוזיקה פסקה וחשתי בנוכחותו לפני שראיתי אותו. לא אהבתי את העובדה שלא ראיתי אותו מגיע. הייתה לו התגנבות והוא היה שם, במרחק של מטר בלבד. התרגלתי שגברים פונים אליי, אבל לא ברמה של האדם שנראה כמו שהוא נראה. עדיף היה להסתכל מקרוב כי הוא פאקינג האדם הכי לוהט שראיתי. העור שלו היה שזוף והקעקועים שלו היו כהים יותר. דפוסים מורכבים רצו במורד צווארו, עד לאצבעותיו. הטבעת על האצבע שלו טפחה על הכוס כשהתיישב לידי, זרועו התפרסה כדי לשכב על משענת הספה בזמן שהתיישב בנוחות.
נוֹעָז.
אהבתי את זה. סובבתי את גופי אליו, הרמתי רגל אחת על השנייה. עיניו צנחו אל ירכיי, קולטות את מראה הקעקוע על עורי כשחיוך נוצר על שפתיו.
יכולתי לראות שהוא אהב את מה שהוא ראה , והוא אהב את זה אפילו יותר כאשר התקרבתי אליו לקחתי את פרק כף היד שלו, מובילה את ידו אל הפנים שלי. הוא התבונן בי בזהירות, לא הסיר את עיניו ממני .  בדיוק כמו שחשבתי.
"מים?" שאלתי, נסוגה את ידי. הוא לא התנהג מתוך ביטחון עצמי שיכור . הוא היה מפוכח, צלול וסדר היום על פניו היה רם וברור. "אני לא אוהב לשתות." הוא אמר, קולו עמוק ולא ציפיתי למבטא. אִיטַלְקִית. צמרמורת עיטרה את עורי, וזה לא היה רק ​​בגלל כמה טוב הוא נשמע. היה לו כוח שהקרין ממנו, שלא דומה לשום דבר שהרגשתי בעבר. פרקי אצבעותיו היו מסומנים בצלקות, אך מכוסים בדיו שחור. ידיו היו יציבות, יציבות מכדי להיחשב נורמליות. הזר הוכשר -במה? לא היה לי שמץ של מושג.
"גם אני," עניתי ולגמתי מהקוניאק שלי. הוא חייך אליי, מראה לי את הגומה העמוקה על לחיו. השקע הקטן התמים היה ילדותי. משהו שלא ציפיתי מאדם בנוי כמוהו
"מה אתה רוצה?" שאלתי, והחלטתי לדלג על כל הפורמליות. הושטתי יד, הנחתי את הכוס שלי על השולחן. "אני חושב שאת יודעת, לא?" הוא לחש בשפל, עיניו מזנקות בין שפתיי לגופי. הזר הרים את ידו, הרים אותה כדי לנעוץ את לחיי בפרקי האצבעות שלו. עיניו היו מוארות בשעשוע הרים את ידו, הרים אותה כדי לנעוץ את הלחי שלי עם שלו פרקי אצבעות. עיניו היו מוארות בשעשוע, בידיעה שלאט לאט אני נופלת בפח שלו. קצב הלב שלי האיץ, ובלעתי את העצבים שסירבתי להראות. הוא לא יכול היה לדעת שאני לא האדם הבטוח בעצמי שגילמתי. לעזאזל, זו הייתה הפעם הראשונה שלי שדיברתי עם גבר יותר משלושים שניות מאז שזכרתי. הייתי שבר פנימי. "כֵּן?" אמרתי, כמעט רעד כשקצות אצבעותיו ליטפו את העור בצד צווארי. גבר, שעל זה שזה עתה פגשתי, הצליח לגרום לגוף שלי להגיב למגע שלו. אפילו לא ידעתי את שמו - אבל לא היה אכפת לי . הכוס שלי דפק, ואז ידעתי שהוא זה שאני רוצה לזיין. "מה השם שלך?" הוא שאל, משרטט דוגמה לא ידועה על עורי, ערביו בעקבות אצבעותיו. "מה שלך?" שאלתי והתקרבתי אליו. הוא מריח כל כך טוב. הזר חייך והציץ בי בערבים חושניים .
"אני בטוח ששאלתי קודם."
"לא אכפת לי." אמרתי והנחתי את היד שלי על הירך שלו. הוא היה אתלטי - כל כך ברור, אבל תהיתי אם שאר חלקי גופו מקושטים בקעקועים הכהים. הייתי צריכה לראות את זה.