מגעו של חטא

02

אלאני

לא לקח הרבה זמן עד שהגענו למקום פרטי. ולריו היה פשוט בשֶׁקֶט. ברגע שהדלת לחדר המלון נסגרה. ראיתי את השינוי בעיניו ואת הפחתת כל המעצורים. הוא חייך אליי, נעל את הדלת לפני שבדק אותה. אצבעותיו המקועקעות התעכבו על הידית לכמה שניות , ואז הוא ניגש אלי. הדופק שלי האיץ, הולם את לבי כנגד כלוב הצלעות. היינו לבד, והרגשתי שנכנסתי לכלוב עם אדם שיש לו את הכוח לעשות כל מה שהוא רוצה.
שנינו, סגורים בחדר בקומה הגבוהה ביותר של מלון יוקרתי. זה היה יפה, אלגנטי והמקום המושלם עבורי לשחרר את הזונה הפנימית שלי. אפילו בעקבים שלי. ולריו התנשא מעלי. הוא היה גדול ממני. יותר חזק. השרירים שלו נמתחו מתחת לחולצתו, נמתחים בכל פעם שהוא זז. הוא הגיע אליי, עומד במרחק של כמה סנטימטרים עם המבט הטורף הזה שנוסע במורד גופי. הוא היה מספיק קרוב כדי שארגיש את החום פולט ממנו.
עשיתי טעות לקחת צעד אחורה מחשש, ולריו ציחקק, משעין את ראשו הצידה כדי להתבונן בי, "מפחדת?" לעג לי,
"לא."
הוא לקח צעד נוסף קדימה. אבל לא זזתי. לא התכוונתי להפחד מאף מהגבר, אפילו לא ממנו שנראה כאילו הוא יכול לפצל אותי לשניים. ב

באור חדר המלון יכולתי לראות אותו יותר ברור. עיניים כהות מספיק כדי להיראות שחורות , שפתיים מעוצבות בקפידה וחיוך מושלם. זה הפריע לי שהוא היה כל כך יפה בצורה שטנית. "טוב," הוא אמר, והרגשתי שהוא יכול לראות דרכי. העצבים שלי עדיין התעסקו בי, אבל סירבתי לתת לזה למנוע ממני להשיג את מה שרציתי. ורציתי אותו. ולריו הלך קדימה, תומך אותי לתוך הקיר. הוא נשף אנחה, מניח את כפות ידיו על הקיר שליד ראשי.
הגובה שלו אילץ את צווארי להימתח כשאני שומרת על קשר ערב. המבט שלו צנח אל המחשוף שלי, והאופן שבו הוא הסתכל עליי כאב לי בכוס בין הרגליים. יכולתי לראות תאווה, והוא לא טרח להסתיר אותה.

"את אישה יפה מאוד. אלאני," הוא לחש, נשימתו מניפה את עורי בגלל קרבתו. המילים שלו כמעט גרמו לי לגנוח. הוא העביר את ידו במורד זרועי, לוקח את ידי בידו ולא ציפיתי שהוא יסובב אותי. החלק הקדמי שלי פגש את הקיר, ואז משהו חזק נלחץ לתוך התחת שלי. רעדתי, מהדקת את ירכיי זו לזו כדי להקל על הכאב המעצבן שגרם לי. "שימרי את הרגליים האלה פתוחות." הוא הזהיר, ואז הוא נשך את תנוך אוזני ולא יכולתי לעצור את הרעד שטף בי. התעלמתי מהדרישות שלו, ובחרתי לטחון את ישבני לתוך זקפתו הקשה. הוא היה צמוד בין הירכיים שלי, גדול ובולט.
אהבתי שיש לי את ההשפעה הזאת עליו. החיכוך על העור שלי גרם לי צמרמורות קפואות.
השפתיים שלי התפצלו, זקוקות ליותר ממה שהוא נתן לי. ולריו לחץ את עצמו עמוק יותר, עד ששום דבר לא הפריד בינינו מלבד הבגדים שלנו.
"או מה?" שאלתי וגנחת ממנו גניחה גרונית . הצליל היה עמוק, ואילץ את עיניי להתרחק. דמיינתי את כל הקולות שהוא היה משמיע כשאזיין אותו. ולריו ציחקק, מגרד את שיניו בנקודה הרכה על צווארי.