הוא נראה יותר שמח היום, אף על פי שהפנים שלו לא הביעו שום רגש.
רק העיניים הנוצצות שלו חשפו את ההרגשה שלו.
אני לא יודע למה הוא שמח, הוא לא בן אדם משתף כל כך אז אני פשוט מקווה שהוא ידבר מתישהו.
אני לא יודע למה, אבל אני מרגיש קנאה עזה במי שגרם לעיניו לנצוץ ככה.
אני רוצה לגרום לו לחייך ולצחוק, ולחבק אותו בלי לפחד שהוא ידחה אותי.
אני רוצה שאני אהיה שלו והוא יהיה שלי ושאף אחד לא יוכל להפריד אותנו.
אני רוצה שהוא לא יפחד לשתף אותי, שנישן מכורבלים יחד, ושלא ניפרד לעולם.
אבל, כמובן, בשביל להפרד צריך קודם כל להיות יחד, אז זה לא יקרה אף פעם כנראה.
טוב, עד כאן להיום.
אני אעדכן בהתפתחויות חדשות, אם יהיו כאלה.
וויל
YOU ARE READING
Dear Diary ~ solangelo HEB
Conto*גמור* *ספר ראשון* פאניפיק סולאנג'לו קצר *פרקים קצרים מאוד *רק מנקודת המבט של וויל אלא אם יהיה כתוב אחרת. @כל הזכויות שמורות לי על העלילה ולריק ריירדן על הדמויות המדהימות מי שיעתיק ידווח תהנו!
