אהבה מתוקה

פרק 40

*נקודת מבט מתאו*
*למחרת*

אני מחכה מחוץ לחדר הניתוחים כבר שמונה שעות פאקינג שמונה שעות שהיא עדיין מנותחת ואני לא יודע מה המצב שלה שמונה שעות של סבל ,של פחד ,של חשש, של אי ודאות אני פאקינג דואג לה אני דואג לה כל כך מכל ליבי אני דואג לה

ואני לא מאמין שהיא הקריבה את חייה בשבילי אני הייתי אומר לקבל את הכדור הזה במקומה אני הייתי אמור להיות בחדר הניתוחים הזה במקומה אבל במקומי היא נמצאת שם עכשיו והיא מנותחת שם

ואני מת מדאגה אני מקווה שהיא תצא מהניתוח הזה בשלום אני לא מוכן לאבד אותה אני לא היה מסוגל לאבד אותה אני ישבר כל כך חזק שאני לא יצליח לקום בחזרה על הרגליים שלי אני לא יצליח שוב לעמוד ולהמשיך את החיים שלי בלעדיה

היא הכל בשבילי היא האוויר לנשימה שלי, היא הנשמה שלי וברגע שהיא התחילה לעצום את עיניה ושהיא לא קמה אני התמוטטתי הרגשתי כאילו לקחו לי את הלב והנשמה וירו לי בהם מיליון פעמים אני מרגיש שהלב שלי שורף מרוב כאב אני מרגיש שהשטן לקח לי את הלב

אני לא מאמין שהיא מנותחת עכשיו ושיכול להיות שהיא תמות אני כל כך מקווה שהיא תחייה אני מתפלל שהיא תחיה אני רוצה לראות אותה מחייכת שוב, אני רוצה לראות אותה צוחקת שוב אני רוצה כל כך הרבה דברים אבל הכי שהיא תחייה ושלא תמות

אבל עם היא תמות אני בחיים לא יסלח לעצמי על זה שאמרתי ללכת ולא לחזור לאחוזה ובגלל זה היא נחטפה ,אני לא יסלח לעצמי על כל מה שהיא עברה בגללי גם בכל הזמן שלא הייתי איתה וגם בזמן שהיא נחטפה, אני לא יסלח לעצמי שבגללי היא הגנה עליי והיא חטפה כדור, אני לא יסלח לעצמי בחיים אם היא תמות אני מנסה להבריח את כל המחשבות הרעות מתוך ראשי אבל זה קשה לי אני פשוט צריך להכריח את עצמי לחשוב חיובי

כמה דקות אחרי שאני הגעתי רוסו ולוקה גם הגיעו לבית החולים אבל לפני שלוש שעות הם חזרו לבית בשביל לישון אני מבין אותם אחרי כל מה שעברנו אתמול זה הגיוני שהם היו עייפים ושהם ירצו לחזור לאחוזה בשביל לישון אני גם עייף לא ישנתי טוב בכל הזמן שאפריל נחטפה וגם עבר עוד יום שאני לא ישן בו

אבל אני לא מסוגל להירדם בלי שאפריל תהיה בסביבה שלי חייה ונושמת ,אני לא מסוגל להירדם וללכת לישון בלי אפריל ,אני לא מסוגל להירדם עכשיו במחשבה שבגללי היא הגיע למצב הזה ,אני רוצה לראות אותה פוקחת את עיניה ,אני רוצה לחבק אותה חזק ולעלום לא לעזוב אותה ,אני רוצה לנשק אותה

כבר נהיה ערב ואפריל עדיין בניתוח אני מרגיש נגיעה בכתף שלי ואני מרים את מבטי מהריצפה למי שנגע בי ואני רואה את רוסו ולוקה "אתה עדיין פה מתאו לך לישון זה יקח עוד זמן" רוסו אומר לי "לא אני לא זז מהכיסא הזה עד שאני ידע מה מצבה של אפריל" לוקה נאנח באכזבה