בוקר אור

88 14 23
                                    

מאי מתעוררת למשמע צלצול טלפון ולאחר כמה שניות של תהיה והתעוררת, בודקת את הטלפון. ופאק, השעה שלוש, שמונה עשרה דקות ועשרים ושבע שניות.

ברגע שהיא מפסיקה לבהות בצג הטלפון המראה את השעה היא שמה לב לכל השיחות שלא נענו מהמנהל שלה.

פאק, היא לא הגיעה לעבודה.

אחרי ויכוח שנדמה כמו נצח מאי הצליחה לשמור את העובדה שלה תמורת שעות נוספות ללא תשלום.

             *        *        *        *        *

מאי מנקה את השולחנות, אחרי שתי משמרות רצופות ושעות נוספות ללא הפסקה אחת היא כמעט נרדמת, אבל אז היא מרגישה בצורך עז ללכת לשרותים.

היא פשוט עוזבת את הסמרטוט על השולחן ורצה אל התא; פאק, היא קיבלה את המחזור שלה, מאי שונאת את המחזור שלה, אומנם יש לה אותו מאז גיל 14 אבל היא עדיין לא התרגלה לרטיבות הזאת.

מאי הלכה עם נייר טואלט דחוף לתוך התחתונים שלה וזה לא היה נוח אבל לא הייתה לה ברירה כי לא היו לה שם אף פדים או טמפונים.

היא נסעה הביתה במהירות.

כשהיא הגיעה אל בית אביה היא התיישבה על הכיסא הקרוב ביותר, שונאת את עצמה על הכול. קודם כל הפרפרים, אחר כך השינה בזמן העבודה ועכשיו גם המחזור.

מה הבא?!?

וכאילו כתשובה הטלפון צלצל. זו הייתה שרלוט. מאי מחליטה לא לענות.

               *        *        *        *        *

עוברות כמה דקות, מאי לא זוכרת מה קרה. היא פשוט חשבה. ועשתה דברים. וקרו דברים.

אבל היא לא הייתה שם באמת.

היא מחליטה להכין לעצמה סלט.
היא נחתכת מהסכין. זה כואב לה.
אבל היא גם מוצאת בזה משהו...מנחם.

היא ממשיכה לחתוך, חתכים קטנים. שריטות שיעלמו תוך שבועיים.

הזמן עובר ובלי לשים לב  היא נראת כאילו נלחמה בחתול.

מזל שיש לה חתולה בכדי לחלץ אותה מהמצב הזה.

היא הולכת לטלפון. ורואה כ-18 שיחות שלא נענו משרלוט.

"פאק".

כן זה די מסכם את המצב.

קוראים לי מאי, ואני כבר לא לסביתWhere stories live. Discover now