נקודת מבט היילי-
״ברוכים הבאים לבית החדש.״ אבי אמר באנגלית, ובהתלהבות. אני שונאת דברים חדשים. מילא בית חדש, רחוב חדש, עיר חדשה, אבל ארץ חדשה? הסיוט שלי מתחיל מ-עכשיו.
מארצות הברית לאיטליה. נקווה שהילדים פה יותר נחמדים, אבל עיירה יפה כמו ניו יורק? לא אמצא כאן.
״מותק, תקחי את טום לחדרו בקומה למעלה, ותתחילי לפרוק את המזוודה שלך, בסדר?״ אימי ליטפה את ראשי בחיוך רחב. למה ההורים שלי כל כך שמחים מזה? אחי הקטן בן 5, לא מעניין אותו לאן נעבור, מתי נעבור. אבל מה איתי? עליי לא חושבים?
לא שהיה לי טוב בבית ספר בניו יורק, אבל היה לי טוב בבית. בשכונה.
הנחתי את טום בחדרו, והתכוונתי לצאת.
״היילי?״ שמעתי את קולו הצרוד. ״כן,טום?״ התיישבתי במיטה,לידו.
״למה את עצובה?״ המשיך. טום ילד חכם. הוא החבר הכי טוב שלי. הוא יכול לזהות מתי אני עצובה תמיד.
ליטפתי את ראשו,וגיחכתי. ״אני לא עצובה, רק מאוכזבת מעט. שזה לא ידאיג אותך, בסדר?״ הוא חייך אליי, ונתן לי נשיקה בלחי. הילד הזה הוא מלאך, ואני גאה בזה שהוא אח שלי.
התיישבתי במיטה בחדר שלי, נאנחת.
אז זה החדר שלי מעכשיו, אה? הבית הזה גדול.
אבל זה לא מעודד אותי, הגודל של הבית לא מעניין אותי. אבל כפי שזה נראה, את ההורים שלי זה מעניין. נשכבתי על המיטה, לאט לאט עיניי נעצמו..
___________________________
״היילי..״ שמעתי קריאות בשמי. ״היילי..״
פתחתי את עיניי באיטיות, מבחינה באימי מלטפת את ראשי. ״בוקר אור.״ חייכה.
״מה השעה?״ שפשפתי את עיניי, מתקשה להתרומם.
״7:40.״ ״יש לך זמן להתארגן.״ השאירה משפט אחרון ויצאה מהחדר.
אני בחיים לא הלכתי לבית הספר בלי איפור. לא שהאיפור עזר, עם איפור, בלי איפור, הבריונות נשארה. אני לא נוהגת להשקיע עד כדי כך לבית הספר. אני זורקת על עצמי סוודר יפהפה, מכנס נוח ונעליים שמשתלבות יפה עם הבגדים.
להיום בחרתי סוודר חום עם שלושה כתמים באמצע הסוודר, כמעט לבנים. סוודר שגדול עליי בכמה מידות,כמובן. וטייץ קצר שבקושי רואים.
גרביים לבנות, ומגפיים שחורות.
השיער שלי הוא בלונדיני לגמרי. העיניים שלי כחולות כמו האוקיינוס. אני לא צריכה כל כך לסדר את השיער, הוא מסודר בכללי. השיער שלי כמעט חלק.
היוש בנות, זה הספר הראשון בסדרת ספרים ״תיכון איטלקי״ אני אסביר מעט, קראתי לזה תיכון איטלקי בגלל שהתיכון נמצא באיטליה, ובעיקר בגלל שלא מצאתי שם מקורי ולא רציתי להעתיק. אשמח אם תדרגו/תכתבו הערות על הספר כדי שאדע מה אני צריכה לשפר🩵
YOU ARE READING
REAL LOVE
Romanceמרקו לורנזו. נער בן 17,כיתה יא. מרקו לורנזו נחשב לפופולארי בבית הספר, כל שישי וחמישי סטוץ חדש, לא אכפת לו בעיקר מהרגשות של אחרים, הוא פרפקציוניסט. אכפת לו אך ורק מעצמו, ממשפחתו, ומחבריו הקרובים. חברו הכי טוב, לוקה. הוא כמו אחיו התאום. יש לו גם אח אמ...
