Chapter 3-

319 16 0
                                    

נקודת מבט היילי-
התהלכתי במסדרון בית הספר, מתעלמת מכל המבטים השופטים. כשלפתע נתקעתי במשהו, במישהו. וכל הספרים נפלו מידיי.
״מצטער על זה.״ שמעתי קול גברי ומושך.
התכופפתי להרים את הספרים, אך הוא הקדים אותי.

״זה בסדר אני ארי-״ קטע אותי, ״אני הפלתי את זה, ולכן אני ארים.״ קבע. הוא נראה כמו מלאך.
יש לו שיער שטני גלי שגולש למצחו, עיניים ירוקות דבש, וגוף שבנוי היטב.

הוא הושיט לי את הספרים עם ידו. ״את בוהה.״ גיחך, השפלתי את מבטי במבוכה. ולקחתי את הספרים מידו.
״תודה..״ מלמלתי, ״חדשה, נכון?״ חייך אליי.

הנהנתי בביישנות. ״אני מרקו, מרקו לורנזו.״ הושיט לי את ידו ללחיצת יד. ״היילי, היילי קאלו.״ לחצתי את ידו. ״יש לך עיניים יפות.״ הו,אלוהים.

אם היה לי דולר על כל פעם ששמעתי את המחמאה הזאת. לא שזה רע, זו המחמאה האהובה עליי.

חייכתי אליו, ״תודה.״ הייתה שתיקה של כמה שניות, הצלצול הציל אותי מהסיטואציה המביכה הזאת.
״אז.. נתראה,כנראה.״ מלמלתי, ״כן.. להתראות.״ חייך חיוך אחרון והלך משם. לקחתי נשימה עמוקה.

מה הלך כאן הרגע? לא חשבתי שאני אחבב מישהו במדינה הזאת, בעירייה הזאת, בבית הספר הזה.
אבל מסתבר שאני מחבבת.
___________________________
אני לומדת בכיתה ט1. כולם שם בעולם של עצמם, והאמת? בקושי הקשבתי בשיעור. הייתי עסוקה במחשבות על מה חושבים עליי. אני שונאת לחשוב על זה, ואני אפילו יותר שונאת את העובדה שאכפת לי מזה. אכפת לי מה חושבים עליי.

הבחור ההוא מהמסדרון, הוא לא איתי בכיתה. אני מניחה שהוא גם לא ב-ט השנייה, הוא נראה גדול, הרבה יותר. כנראה כיתה י/יא.
חוץ מהבחור הזה לא דיברתי עם אף אחד היום.
אף אחד. אף אחד לא פנה אליי, ואני לא פניתי לאף אחד.

לא שזה חדש לי, אני רגילה ללבד הזה. אבל יש לי הרגשה שכאן אני לא אצליח להיות שנייה אחת לבד.
בכל מקרה, היום הראשון בבית הספר, עבר בהצלחה.

היוש בנות, אני יודעת שהפרקים הראשונים לא כל כך מעניינים, אבל ככה זה פרקים ראשונים. אני אשמח אם תדרגו/תכתבו הערות על הספר כדי שאדע מה אני צריכה לשפר💞

REAL LOVEWhere stories live. Discover now