נקודת מבט היילי-
אחרי אתמול, מצאתי את עצמי שוב ישנה אצל מרקו. בחדרים מופרדים, כמובן.
התעוררתי מפתיחת דלת, מנסה לראות מי זה.
״זה רק אני, יקירתי..״ מרקו לחש.
״מרקו?״ התיישבתי על המיטה,
״כן?״
״אני יכולה לשאול אותך שאלה?״
״תמיד.״
״אני מבולבלת, לא היינו כבר יומיים בבית הספר, לא הייתי בבית כבר יומיים, וכשאני אחזור לבית עם פצעים עליי אימי לא תפסיק לדאוג ולא תרשה לי לצאת מהבית.״
״נחזור לבית ספר ברגע שתרגישי טוב יותר, הפצע שלך עדיין טרי. אני אקפיץ אותך לבית מתי שתרצי, ודיברתי עם הורייך לפני יומיים, הם ידאגו קצת אבל נתתי להם את המילה שלי, שאני אשמור עלייך תמיד.״ רכן ולחש לאוזניי.
הנהנתי, מהססת אם לשאול עוד שאלות שאין לי עליהן תשובות.
מרקו נחמד בסך הכל, על מי אני עובדת? אני מאוהבת בו. אבל זה ממש מוקדם, אני חייבת תשובות על השאלות שלי.
״תשאלי.״
״מה?״ שאלתי, הרגשתי שהוא קרא את מחשבותיי.
״אני יודע שיש לך שאלות, תשאלי.״
נאנחתי,
״מרקו..״
״תשאלי כל דבר, היילו..״
״אתה גר באותו בית עם החבר שלך?״
הוא צחקק, ״לא, הוא סתם מתנחל אצלי,״
הוא היסס שניה לפני שהמשיך, ״אני גר כאן עם אחי הקטן, קול. אבא שלי עזב אותי בגיל שמונה, ואימי נפטרה כשהייתי בן שש עשרה,לפני שנה. אבל כל השנים שזכיתי לחיות עם אימי, היא חינכה אותי הכי טוב. ואני מתפלל ש-לכל אחד תהיה אמא כמו שלי.״
דמעה ירדה מעיניי, לא חשבתי שזה הסיפור שלו.
ואני עוד מתלוננת שהוריי בקושי מתייחסים אליי.
״אני ממש מצטערת, לגבי הורייך..״
״אל תצטערי, אימי מופיעה לי כל לילה בחלום.״
הרמתי גבה. ״באמת?״
הוא הנהן, ״כן,באמת. אני מדבר איתה שם, מתייעץ איתה, אני רואה אותה בתור רוח, כמו מלאך.״
״זה קריפי ומהמם בו זמנית.״
״זה לא קריפי, אני חושב עליה כל הזמן, כל פעם כשאני לא בטוח לגבי משהו, אני מדמיין את קולה בראשי, אומרת לי מה ההחלטה הנכונה, ותמיד הקול שלה צודק..״
משום מקום פשוט קמתי לתת לו חיבוק, ראיתי חיוך על פניו. הוא חיבק אותי בזמן שידו על מותני, לוחש לי באוזן. ״אני שמח שאת איתי עכשיו, החיבוק הזה.. פאק היילי, זה הדבר היחיד שהייתי צריך.״
התנתקנו מהחיבוק, מביטה בעיניו.
״יש לך עוד שאלה.״ יותר קבע מאשר שאל, הוא קורא את מחשבותיי?
״מרקו, מה אנחנו?״ שאלתי בהיסוס.
״את רוצה לדעת?״
הנהנתי, ״אז אראה לך.״ משום מקום הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי, לנשיקה ארוכה שהרגישה כמו נצח, הנשיקה הכי טובה שהייתה לי עם מישהו, והאמת שגם הראשונה.
הוא הרחיק את שפתיו משלי, מביט בעיניי.
״זו התשובה.״ חייך אליי.
״אני בקושי מכירה אותך..״ מלמלתי.
״אני דאגתי לזה כבר, מחר, דייט ב..״ הוא חשב לשנייה.
״פיקניק.״ השלמתי אותו.
״את אוהבת טבע?״ שאל,
״לא כל כך, אבל הטבע יפה..״
״אז פיקניק, מה את אומרת שנעשה פיקניק מול האגם שביער הקרוב?״
״אני מתה על זה.״ חיבקתי אותו.
״מוטב שאחזיר אותך לביתך, נתראה מחר בבית הספר כבר, ובפיקניק,כמובן. בסדר?״ חייך והנהנתי לאט.
YOU ARE READING
REAL LOVE
Romanceמרקו לורנזו. נער בן 17,כיתה יא. מרקו לורנזו נחשב לפופולארי בבית הספר, כל שישי וחמישי סטוץ חדש, לא אכפת לו בעיקר מהרגשות של אחרים, הוא פרפקציוניסט. אכפת לו אך ורק מעצמו, ממשפחתו, ומחבריו הקרובים. חברו הכי טוב, לוקה. הוא כמו אחיו התאום. יש לו גם אח אמ...
